13:20 – 15:30

13:20 מחסום בזק – עברנו.

חם!!!  יבש!!!

13:40 מחסום חמרה (בצילום המחסום בצד המזרחי)
השופל עדין ניצב על המסלול המרכזי.

הרבה מטוסים. 3 מהם עברו נמוך נמוך ממזרח למחסום.

תנועה דלילה. מכוניות עם פועלים נוסעות מערבה. מוניות ופרטיות יוצאות מזרחה. משאית פלסטינית ועליה ירקות ופירות באריזות המוכרות לנו מישראל ….

נהג אוסף את אשתו. תוך כדי כך הוא מספר לנו ש"היום המחסום בסדר. יש עלייה ויש ירידה, אבל היום-בסדר."

סמל וחייל נוסף הולכים לעברנו. "אתם מ ??? (כנראה שכח) נשים ווטש (נזכר)"…. "אתם לא ציכות לפחד".
הוא מברר אם ידועים לנו הכללים. גם הפעם הכללים שידועים לנו שונים משלו. "תעמדו שם …. תעמדו אחרי הבטונדה …… " אנחנו מתעניינות בסכין הצמודה לו ולחבריו אל הרגל הימנית. בתמימות ובגאווה הוא מספר שהסכין היא חובה של כל גדודן בהנדסה, כי "המג"ד אמר שזו הניראות שלנו בהנדסה" מכנים אותה "קלצ'" קיצור של קלצ'ניקוב, או "סכין סער". הוא לא הסכים שנצלם את הרגל עם הסכין (צריך אישור מהמ"פ).  "יש הוראה מהמ"פ להקפיא את המחסום אם נשות-ווטש לא עומדות אחרי הבטונדה שם!!  נראה היה שהוא לא ימרה את הוראת המ"פ, לכן עברנו לצפות מהעבר האחר של הכביש. קרינת השמש הייתה חזקה במיוחד, אנשים רבים המתינו בכניסה המערבית של המחסום, כך שלא היה נכון לאפשר לו לסמל  ל"הקפיא" את המחסום. המעבר היה מהיר. אנשים ברכו אותנו לשלום, בדיבור, בלחיצת יד, בנפנוף מחלון ההסעה.

 14:20 עברו כולם, ועזבנו

כביש אלון: בהתנחלות משכיות נוסף אוהל כחול או סככה. מהכביש קשה להבחין מזה.

14:45  מחסום תיאסיר
המון חצבים פורחים על המדרונות ובסביבת הבסיס.

מידיבוס מגיע אל המחסום. מסמנים לו, הוא מתקדם, עוצר, ואז כל נוסעיו יורדים. הפעם- הועמדו בשורה לצד הדרך. אחד אחד ניגשים אל החייל מקבלים את ת.ז ועולים אל המידיבוס. כאשר מגיע מיניבוס קטן יותר, טקס החזרת ת.ז נעשה דרך החלונות. התנועה דלילה. 

15:15 עזבנו

15:30 מחסום בזק – עברנו