12:10 מחסום בזק – עברנו.

מזה זמן שאין רואים בכניסות אל היישובים (ברדלה, עין אל בידה) את השלטים האדומים המזהירים מפני כניסה לשטח A. כן רואים את הכנת השטחים החקלאיים לקראת גידולי הסתיו והחורף (בתי צמיחה חדשים, חיטוי קרקע ועוד…)

העלייה לתיאסיר: שולי הכביש תוקנו. הכביש עצמו נותר גרוע כשהיה.

המאהל בחמאם אל מאליח עדיין ריק מיושביו, פרות מסתובבות בשטח המאהל.

12:25 מחסום תיאסיר

התרשמנו משלט שנראה היה לנו כחדש במקום:

שים לב הנך נכנס לשטח בשליטת הרשות הפלסטינית. בשטח פועלים כוחות הביטחון הפלסטינים. בתחילה חשבנו שהוא הוצב במקום זה המכריז על כניסה לשטח A, אך לא. החייל שהלך לקראתנו הציע לנו לשתות מבקבוק מים קרים שנשא בידו – אכן קבלת פנים נכונה. חייל אחר ביקש שלא נצלם אותו. התנועה דלילה, משאיות, טנדרים, מוניות. בודקים תעודות זהות. החיילים (כפיר) הגיעו למקום יומיים קודם לכן, ועדיין אינם מכירים את שעות העומס שלפני היציאה לעבודה ולאחריה.

13:00 עזבנו.

13:20 חאלת מקחול

גם כביש הגישה אל חאלת מכחולבשיפוץ, יש להניח שסיבת השיפוץ היא סמיכותו אל בסיס הטירונים של כפיר ולהתנחלות חמדת.

נכנסנו בעקבות שיחת טלפון עם י' ועם ב'. ישבנו תחת עץ. שאלנו על החלטת בית המשפט, ועל הצאן והפרנסה. האם הבנו נכון, שהילדים היו בטיול בעכו? (ייתכן שכבר קראנו על כך בדיווחים, ושכחנו?)

13:55 מחסום חמרה

שיירה של 14 מכוניות שהגיעו ממזרח. טרנזיטים עם פועלים. מסמנים לנו לשלום, מוניות, טנדרים ומשאיות.

חם מאוד. המכוניות נבדקות, תעודות הזהות נבדקות ועם זאת התור (המיותר) מתקדם.

בשעה 14:15 הכביש היה ריק. החייל שבא אלינו רק שאל מי אנחנו ושב למלאכתו.

מכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית הגיעה מכיוון מערב (שטח A, האסור לישראלים).

14:25 עזבנו.

15:10 מחסום בזק

לצד כביש הגישה למחסום הוצבו בשורה נמוכה דגלי ישראל. נבדקנו. שוחררנו. נעצרנו בצד הכביש כדי לצלם את שורת הדגלים. ואז הסתערו עלינו 5  אנשים מעובדי המחסום. כל אחד מהם היה לבוש במדים שונים משל חבריו. אחד מהם דרש שאצא ושאמסור לו את הטלפון שלי. אחר כעס על העצירה לצד הדרך וטען שאסור לצלם. אחד נוסף אמר משהו על המחברת שראה במכונית. ואחד רגוע יותר (אולי האחראי עליהם) שיחרר אותנו לדרכנו, לאחר שתיארנו באוזניהם את מסלול נסיעתנו באותו יום.