13:00 – 15:25

13:00 מחסום בזק. עברנו.

לאורך הכביש, שמתחת להתנחלות רותם ראינו שורה של בורות, הכנה לשתילת עצים? אולי לעמודים?.

העלייה לתיאסיר:

כל הנוף מעולף מהחום.

חמאם אל מאליח: המקום עדיין נראה נטוש.

בעמק שמדרום לכביש, אוהל צבאי. מצפון לכביש, סמוך למחנה הנטוש של תיאסיר ראינו התארגנות של חיילים לשהייה בשטח.

אין-מחסום תיאסיר: כמה טוב לראות מחסום פתוח, בלתי מאויש.

הנסיעה שלנו לתיאסיר הסתיימה בחנות מכולת אשר בכניסה המזרחית. סיפרנו לבעל המקום מי אנחנו. קנינו פחיות משקה.

הוא סיפר שקניות גדולות עורכים בטובאס.

בדרכינו חזרה מזרחה, ראינו רכב-לוחית צהובה ליד מגדל השמירה.

ערכנו ביקור קצר אצל ביסאן. האמא והאחות הגדולה אמרו שהכל בסדר כולל כל הטיפולים שביסן צריכה לקבל. הילדה יושבת בכסא גלגלים מול טלוויזיה, ביחד עם הילדים האחרים. מלבדם (ומלבד הצאן שבסככות) לא נראתה נפש חיה במקום. חם מאוד. האור מכאיב, ויותר מכך – ההתנחלות משכיות שמתרוממת מדרום להם.

דרך אלון: הסוללה הוגבהה. נראית כלאחר שיפוץ.

14:15 מחסום חמרה.

הנתיב הצפוני עדיין סגור. המחסום מאויש ע"י חיילים שנראים מילואים. מ"צ מברר מי אנחנו. מבקש שנזוז, כי  … הבין שאנחנו לא זזות. לדבריו הנתיב הצפוני חסום כי אין די חיילים להעביר בו זמנית משני הכיוונים. ספרנו 5 חיילים נוספים. אמרנו שזה לא מצדיק שבחום כזה ימתינו  10-15 מכוניות מכל כיוון. (בערך 20 דקות) על כך נענינו: "וחוצמזה, אנחנו לא עובדים שלהם/שלכם".

שתי לוחיות צהובות הוחזרו אל דרך אלון.

14:45 עזבנו: 17 מכוניות ממתינות ממזרח. את המערביות העבירו , ומתחילים לשחרר את ה-17. בינתים מתקבצות בשני הכיוונים עוד ועוד מכוניות.

14:50 ח'אלת מקחול.  נפגשנו עם י' וילדיו. אין חדש.

15:25 בזק