11:35 – מחסום בזק. איש לא הסתכל בכיוון שלנו.

מעט אחרי מחסום בזק ראינו שני רכבים צבאיים בכניסה לברדלה והמון פעילות סביב מתקן המים קצת הלאה משם. יש שם הרבה מאוד פעילות בכלל בשבועות האחרונים – הרבה כלי רכב ואנשים שמסתובבים מסביב. אולי מכיילים את השעונים בעקבות דבריו של שולץ בכנסת…

על יד הכרם החדש לימין (מערב) הדרך אל מחסום חמרה, שני חיילים החזיקו בפלסטיני.

12:10 – במחסום חמרה כל מכונית נבדקת בקפידה. הכל נפתח. מכוניות מחכות גם מכיוון הג'יפתליק וגם מכיוון הכביש הניצב, שש מכל כיוון. מכיוון שטח A אין תנועה. שתי בחורות שנראו כתיירות הורדו ממונית בעת הבדיקה והחיילים השתעשעו אתן. ממקום עומדנו לא שמענו רק ראינו שיחה שנראתה עליזה, ואחריה הן הורשו לחזור למונית. חייל, ש"מגן על הבית נגד שנאת חינם", אחרי שחצה פעמיים את חמישים המטרים המפרידים בינינו, התרה בנו שלא נתקרב כדי שלא נפריע לו לעבוד וניסה לעכב אותנו עד שיברר אם מותר היה לנו לצלם.

12:45 – לא חיכינו לתשובה בעניין הצילום.

13:20 – בדרך למחסום תיאסיר, מימין לדרך העולה, במקום שבו דיווחנו לפני שבועות אחדים על כלי רכב ישראלים חונים, נחסמה הגישה לכביש של המאהל הסמוך לכביש בבולדרים ענקיים. שני שבילי הגישה חסומים. במקרה אחד, ערימת הבולדרים מונחת ממש מתחת לשלט שמדווח על כל הארגונים המסייעים לאזור.
אחד החיילים ירד לקראתנו, אז לא עלינו עד לנקודת התצפית הרגילה ומעוררת המחלוקות. שאלנו אותו על פעולת ההריסה האחרונה, כדי לדעת לאן להעביר את שתי שקיות הנעליים שרחל'ה ציידה אותנו בהן. הוא תיאר מקום בין חמדת לרועי אבל אמר שהם הגיעו ברכבי שטח ושאין לנו סיכוי להגיע לשם במכונית שבה נסענו. הוא היה מאוד משתף פעולה עד שהמפקד שלו קרא לו לחזור לעמדה, למרות ה-double talk בנוסח "זה לא כיבוש. כאן מדינת ישראל, ואם נחזיר את השטחים הכבושים לא תישאר מדינת ישראל, כי יעמדו טנקים כאן, כאן ושם". אולי לא מפתיע לכן שבדרכנו למטה, חזרה לדרך אלון, עלו מולנו שני טריילרים ועל כל אחד מהם שני טנקים. הקם להציב נגדך טנקים (גם אם אין לו), הקדם להציב מולו את שלך.

14:00 – עזבנו. מסרנו את הנעליים בצומת והן התקבלו בהרבה תודה ובתצוגה של כל הבהונות המציצות מהנעליים הישנות.

14:20 – עברנו את מחסום בזק בדרך הביתה.