מחסומי תיאסיר וחמרה

תיאסיר  13:40
"תתעלם מהם הם לא קיימות" קריאה זו מקבלת את פנינו.
אנינה הולכת לשאול לפשר הדבר, והחייל אומר: בשבילי את לא קיימת כי אני צריך לשמור עלייך ועל ילדייך ועל כל עם ישראל… אני עושה את העבודה שלי וזהו!
החייל שייך לגדוד מילואים שמחליף את חיילי הנחל החרדי. שישה חיילים במחסום.
 העוברים נבדקים במהירות אחרי הרמת חולצה. שתי דקות למכונית.
מעט מכוניות ומעט נוסעים עליהן.

חמרה 14:50
עם רדתנו ממכוניתנו חולף על פנינו אדם שאומר : "היום בסדר, חיילים טובים" ואנחנו משוחחות ביננו על פשר הדברים וחושבות על כוח ההישרדות של האנשים הללו שהסתגלו לדבר הנורא הזה שנקרא מחסום.
כאן קרה בדיוק ההיפך ממה שהיה בתיאסיר. חיילי המחסום, אנשי מילואים, מגיעים אלינו ושמחים לבואנו ומעוניינים לשוחח. מציעים מים, מספרים על יריב אופנהיימר שבכל פעם שהוא איתם נכתב עליו בעיתונות והוא מאוד מרוצה על כך (מה זה אומר?) מדברים  על אידיאולוגיה ועל סרבנות…
מאז שאנשי המילואים כאן, הפלסטינים מרוצים וגם ביקשו במת"ק שהגדוד הזה ימשיך להפעיל את המחסום. הפועלים שמגיעים ב 03:30 מגיעים לעבודה לפני הזמן וכך גם המורים שמגיעים לפני כולם, כי המדיניות לא להקשות ולהעביר את כולם במהירות.
מפקד המחסום מסכים איתנו שאם כך צריך לבטל את המחסום ואולי את כל המחסומים, אבל מוסיף (לאכזבתנו) שיש להפעיל רק מחסומי פתע. לפי דבריו, הגדוד יפעל כאן עד אחד בנובמבר, ואחר כך יגיע גדוד מילואים אחר.

גם כאן מעט מאוד מכוניות ומעט עוברים. הפועלים עברו ב 1330 וכך גם התלמידים. בפעם הבאה אנחנו נהיה בשעה זו במחסום ונראה…

עזבנו ב1540.