חזרה לדף חיפוש דוחות

ירושלים, אל-ח’דר, חברון

מקום או מחסום: אל-ח'דר חברון ירושלים
צופות ומדווחות: חוה ה.,תמר א.
05/04/2005
| בוקר

בית לחם וסביבתה, יום ג’ 5.4.2005, בוקר משקיפות: חוה ה., תמר א. (מדווחת) המשמרת התאפיינה על ידי שוטרים שנהנו להעניש פלסטינים וסירבו לדבר איתנו, על ידי שיטת קנסות חוקית, אך מנוולת, ועל ידי המראה של עשרות עצי זית שנכרתו לשם הקמת החומה :6.45 מחסום 300 שוטר מג”ב דורש מאיתנו להתרחק עד לחסימה לכלי רכב, מקום שממנו קשה לראות ואי אפשר לדבר עם אף אחד. לשאלתנו האם כעשרה גברים שעומדים בצד הם מעוכבים הוא עונה שכן ושאינו חייב לתת לנו הסבר מדוע הם מעוכבים. לאחר שאנחנו מרוחקות מהמחסום והמעוכבים מרוחקים לצד השני, אנחנו לא יכולות עוד לראות אותם. במעבר של הולכי הרגל יש תור ארוך לאורך כל השביל המקורה, אם כי נראה שאין עיכובים בבדיקה. יש תור של כחמישה כלי רכב, עובדים של האו”מ בדרך לירושלים צריכים לרדת מהאוטובוס שלהם לשם בדיקה. :7.30אל-ח’דר המון אנשים ומוניות, באל-ח’דר עצמו אין נוכחות צבאית. לעומת זאת, עומדים שני חיילים ושני שוטרים “כחולים” בצומת של כביש 60 (כביש המנהרות) וכביש 375 (לביתר עילית, צור הדסה ובית שמש).בשני הכבישים יש זרם תנועה בלתי פוסק לכיוון ירושלים, ברובם ישראלים – מתנחלים וכנראה גם תושבי צור הדסה ובית שמש – בדרכם לעבודה. למי שרוצה לפנות מכביש 375 שמאלה לכביש 60 יש שלט עצור, ואם היה מכבד אותו בקפדנות, היה עומד שם שעה וחצי עד שזרם התנועה מגוש עציון יפחת. אך כדי לפתור בעיה זו עומד שם שוטר ומאפשר להשתלב בצורה מסודרת. לפלסטיני שרוצה לפנות מאל-ח’דר שמאלה לכיוון חברון יש אותה בעיה, אך שם אין שוטר שעוזר לו להשתלב, אלא השוטר השני בצומת הכבישים 60 ו-375 מסתכל עליו כיצד הוא מנסה מתישהו להיכנס לכביש 60 ואחר כך רושם לו דו”ח על אי-עצירה בשלט עצור עם קנס של 250 ש”ח. זוהי שיטה: פלסטיני אחד מחזיק בידו ערמה שלמה של דוחות כאלה עם קנס של 3,000 ש”ח בסך הכול; דו”ח של המשטרה קובע כי הקנסות לפלסטינים הניבו בשנה זו סך שלושה וחצי מליון ש”ח על ידי קנסות כאלה. נהג טרנזיט מוחזק בג’יפ המשטרתי לפחות חצי שעה, יתכן שאיימו עליו לשלול את רישיון הנהיגה שלו. השוטר שרושם את הדוחות, אביב ברק שמו, אינו מוכן לדבר לא עם הפלסטינים ולא איתנו (מי אתן בכלל שאני חייב לכן דין וחשבון?), וגם מפגין כמה הוא נהנה מעבודתו. אנחנו מתקשרות לדליה מקיטון מאגף התנועה שמפנה אותנו למשטרת חברון. עוד לפני שאנחנו מספיקות להתקשר לשם, נזכר א. ברק שיש לו עוד משימה בשעה 9.00. הוא משחרר את הנהג (שעל פניו חיוך מאושר על כך שיצא הפעם מהמלכודת), קורא לשוטר השני להפסיק לסדר את התנועה, אוסף את שני החיילים ועוזב. אחד החיילים אמר לנו מיד עם בואנו שהם לא קשורים לעניין, שהם רק “מאבטחים את הצומת”, ובהמשך הוא משפיל את עיניו בבושה על המצב המביש שהוא רואה ומבין אותו לאשורו. למרות שהשוטר התנהג פורמאלית על פי החוק, אנחנו סבורות שיש מקום להגיש תלונה למשטרת התנועה על המצב הבלתי אפשרי שנוצר בצומת. פלסטיני אחד מראה לנו אישורים על כך ששילם קנסות, ובכל זאת לא קיבל את הרישיון שלו בחזרה. חוה מפצירה בו להתקשר לחיה ולפגוש אותה כדי שתוכל לסדר עבורו את העניין במשטרה. די בטוח שלא יעשה זאת. כולם אמרו לנו: מענישים אותנו על כך שאנחנו ערבים. מה אפשר לעשות? משום שכבר מאוחר, אנחנו מחליטות לא לנסוע למת”ק עציון, אלא לוואלג’ה כדי לראות את עצי הזית שנכרתו שם אתמול על ידי עובדי מנהל מקרקעי ישראל. :8.45 מחסום בית ג’אלא שקט כרגיל, אנחנו לא עוצרות. :8.50וואלג’ה בכניסה לכפר אנחנו פוגשות אחד מבעלי העצים שנכרתו, והוא מוביל אותנו לזירת האירוע. הוא מספר שכבר פעמיים שילם עשרות אלפי שקלים כדי שצו ההריסה על ביתו יידחה למשך שנה וחצי “עד שישיג רשיון”. והרי אי אפשר להשיג רשיון. בשדות הכפר עדיין הכול ירוק ומלא פרחים, כבשים ועזים רועות, אך בסופו של דבר אנחנו מגיעות לעשרות עצי זית שנכרתו בגובה של כחצי מטר, והענפים הכרותים מושלכים על האדמה. כל השטח – שלטענת התושבים בבעלותם הפרטית ויש בידם פסק דין של בית המשפט העליון המאשר זאת – מגודר בגדר תיל שעליו נתלו שלטים המצהירים בעברית ובערבית: “מדינת ישראל. מינהל מקרקעי ישראל. הכניסה לשטח אסורה! הנכנס לשטח עושה זאת על אחריותו וישא בתוצאות.” העצים שנכרתו נמצאים במורד גבעה ליד פסי הרכבת, באזור שבו על פי המפה החדשה של משרד הביטחון תוקם גדר או חומה. יש לציין שנכרתו רק עצי פרי ולא עצים כגון אורנים שנמצאים באותו אזור ועל כך נאמר בתנ”ך: “כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר” (דברים כ,יט). התושבים שפגשנו מיואשים ולא יודעים מה לעשות. :10.40מחסום וואלג’ה כמעט אין תנועה, החייל במחסום שואל האם הכול בסדר ואני עונה מתוך שגרה שכן. אך למען האמת שום דבר לא היה בסדר בבוקר הזה.

  • אל-ח'דר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60  (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.

      אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו  תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם  סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.  
  • חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
      בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
      בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.

      בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה  מוקדים של היישוב היהודי בחברון
      - בית קברות חלקת  חבד.
      - בית הקברות המוסלמי 
      - גן האריכאולוגי.
      ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
       כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים. 
      במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
      - שכונת המגורים של הפלסטינים.
      בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
      ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית 
      ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
      התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
      אין כניסה למכוניות פלסטיניות.

      בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.

      המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:

      1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
      2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס 
      3.מחסום שני בשכונת קפישה
      4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
      5. גבעת החרסינה
      6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
      7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
      10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
      11. מחסום בית קברות חבד
      12. מחסום גן ארכאולוגי
      13. מחסום ז'ילבר
      14. מחסום בית רחל ולאה
      15. מחסום שכונת אברהם אבינו
      16. מחסום בית הדסה
      17. מחסום השוק הסיטונאי
      18. מחסום ציר המתפללים
      19. מחסום עאבד
      20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
      21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
      22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
      23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.

      יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
      המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. ​

      חברון - יוסרי ג'אבר וחלק ממשפחתו
      Raya Yeor
      Dec-18-2025
      חברון - יוסרי ג'אבר וחלק ממשפחתו
  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה