בית לחם יסביבתה, יום ב’ 07.11.05, אחה”צ משקיפות: מיכל ז., רות א. (מדווחת) התחלנו במחסום 300, צעדנו לאורך מסלול הולכי הרגל, שהיה ריק מאדם אך מלא בלכלוך ההולך ונערם משני עבריו. החיילים קיבלו את פנינו בסבר פנים יפות, מה שעודד אותנו לחרוג מהגבולות המותרים לנו בדרך כלל. הגענו עד לעץ החרוב שלידו עמדו 7 בחורים צעירים, מעוכבים. לטענתם, נלקחו מהם תעודותיהם (כנראה בשל מעבר ללא אישור) והם כבר מעוכבים שעה וחצי. לדברי מפקד המחסום, שמיהר לסלק אותנו ממקום שיחתנו עם המעוכבים, הם לא נמצאו שם אפילו שעה. תנועת מכוניות ערה למדי מכיוון ירושלים לתוך בית לחם. אוטובוס שאסף מבקרים לקבר רחל, מכוניות פרטיות ואוטובוסים קטנים של שרות. כל מכונית נבדקה על ידי שוטר צבאי והתנועה זרמה בצורה מסודרת למדיהמשכנו לבית אומר, בעיקר בכדי לבדוק את סוגיית הכניסה לכפר, עליה דיווחנו בשבוע שעבר. עדיין עומד שם מחסום ועל אף מה שדווח מאז, שכביכול בוטלה הגזירה הדורשת מתושבי הכפר להיכנס לכפרם בדרך פתלתלה (שבינתיים היא גם חלקלקה בשל הגשם), שוב לא ניתנת לתושבים הרשות ללכת כבני אדם בכביש הסלול, והם חייבים לעבור בשביל העוקף. נסינו לשוחח עם מפקד המחסום, שהיה אדיב מאד אך טען שאינו רשאי לענות על שאלותינו בדבר עצם הצורך במחסום בכניסה לכפר ובהטיה של ההולכים הביתה, אל השביל העוקף. לדבריו רק לקצין מותר לענות על שאלות כאלה והוא, גם אם הוא מפקד המחסום, אינו קצין. גם אנחנו טיפסנו בשביל העוקף ופגשנו בחור צעיר שביקש לשוחח עמנו. לדבריו הוכה ביום הקודם על ידי חייל במחסום, שמנע ממנו את ההליכה הביתה אפילו בשביל. הצעיר סיפר שבא עם אשתו ושני ילדיו, ביניהם תינוקת בת כמה חודשים, כשטען שאינו יכול לעבור עם התינוקת הוצע לו לחפש דרך חלופית עוקפת עוד יותר. לדבריו, טען אחד החיילים שהוא הכה אותו, עצר אותו באזיקים והזמין משטרה שלקחה אותו למת”ק עציון. במת”ק נחקר על ידי חוקרת בשם רונית, שגבתה ממנו 800 ₪ ונתנה לו זימון למשפט ל- 07.03.07. בזימון לא צוין טיב ההרשעה, כמו כן לא ניתנה לו כל קבלה על 800 השקלים שנתבע לשלם! נאמר לו לבוא למחרת לקבל קבלה אבל גם למחרת (היום) לא ניתנה קבלה. לקחנו את שמו ומספר הטלפון של הצעיר ויצאנו למת”ק.הגענו למת”ק בשעה 16.00 ומצאנו בו אדם אחד שלא היה ברור לנו מה חפצו. הוא לא דיבר לא עברית ולא אנגלית (ואנחנו, לבושתנו איננו דוברות ערבית). הצלחנו לתפוס את מאהר (איש המשטרה) בטלפון והוא נענה מיידית לבקשתנו לשוחח אתו. הוזמנו למשרדו (המוסק) של מאהר וסיפרנו לו את ששמענו בבית אומר. הוא הסביר את עניין התשלום שנדרש מהצעיר כמעין “שחרור בערבות”, פיקדון שיבטיח את בואו למשפט. כאשר יופקד הכסף בבנק, תימסר לצעיר קבלה. מאהר הסכים אתנו שיש משהו מאד לא תקין בגבייה של כסף מבלי שניתנת תמורתו קבלה, לפחות זמנית. מה שמקומם, בין השאר, היא העובדה ששום דבר מהסברים אלה לא נמסרו לצעיר. אנחנו צלצלנו אליו אחרי השיחה עם מאהר והסברנו לו. בכוונתנו גם להמשיך ולעקוב אחרי העניין.בהמשך השיחה עם מאהר תיאר לנו את כל תפקידיו ואת המטלות עמן הוא מתמודד וביקש להסביר בכך את העדרויותיו, עליהן התלוננו לא פעם. מאהר גר בשפרעם ונמצא במת”ק בימים ראשון (מ-11), שני שלישי ורביעי. הוא מוכן להיענות לכל פנייה בימים שבהם הוא נמצא ומבקש להתקשר אליו בטלפון מספר: 9934388 ולא בסלולארי. בימים שאינו נמצא ניתן לדבר עם אייל, מפקד המת”ק החדש, המקיים אתו קשר גם בימים שהוא איננו במקום.