ירושלים
קלנדיה וא-ראם, בוקר 19.6.05 משמרת: מיה ביילי, ענת טואג, תמר לזר (מדווחת) 7:00 בקלנדיה לא נתקלנו הפעם, לשמחתנו, בעימות בין החיילים לבין בעלי הדוכנים, אבל חלק מהמוכרים היו עדיין נסערים מאירועי הימים האחרונים. כמה מהם סיפרו על מכות שחטפו, מוכר בוטנים אמר שחייל היכה אותו ופתח למוכר אחר את הראש. הוא אמר שהראה את החייל אתמול למור ואיריס משלנו. סיפרנו להם על הפגנת ההזדהות של נשות ווטש ביום רביעי אחה”צ. קיבלנו מעימאד, נציג הילדים המוגבלים מקלנדיה וכפר עקאב שמות ילדים נוספים המצטרפים להסעות לבתי הספר המיוחדים באיזור ירושלים. ענת עומדת בקשר עם הממונה על ההסעות בעיריית ירושלים ועם לשכת המח”ט – יש אישור עקרוני לכניסת ההסעות של העירייה לאסוף את הילדים מן היישובים, שיהפוך לאישור מעשי בקרוב – עם גמר איסוף הפרטים אודות הילדים והמסיעים. ברגע שיהיה נודיע על כך. לאחר שנתקלנו בכמה אנשים שלא הורשו לעבור, ביררנו עם דני, נציג המת”ק. הוא טען שבשבועיים האחרונים יש הוראה לא להעביר תושבי טול כארם, קלקיליה וג’נין בגלל התרעות. ההגבלה תוסר, לדעתו, היום או מחר. סיפור מוזר (ולאחר שקראנו את הדיווח של נטע עפרוני, מוזר עוד יותר). שתיים מהנשים שנשלחו כלעומת שבאו חזרו שוב למחסום וביקשו לעבור. לאחת מהן, רופאה בביה”ח אוגוסטה ויקטוריה יש אישור מעבר, ובכל יום בשבועיים האחרונים לא היו לה בעיות במחסום. ניגשנו לדבר אתה. אחד החיילים שגילה עוינות מרגע שהגענו (הוא אמר ש”אנחנו יושבות לו כמו עצם בגרון.”) הורה לנו להסתלק ולא לשוחח עם הנשים. מכיוון שמדובר במקום שבו אנו עומדות תמיד, מעבר לגדר המחסום, השבנו לו שמותר לנו לעמוד במקום הזה ואנחנו רוצות לברר מה קורה עם הנשים. החייל )שסירב להזדהות) דיבר אלינו בתוקפנות רבה וממש ניסה לעורר עימות (“אני פה השולט!”). לאחר שהתרחקנו הוא חזר וצעק לאחת מאתנו “את לא תקראי לי מטומטם!”. לא ברור מה מקור הקריאה התמוהה, שכן אף אחד מאתנו לא אמרה משהו דומה לזה אפילו. ממש כלום. למרות הכחשותינו הנמרצות, הוא המשיך לצעוק ועבר לאיומים: “אני יכול לעצור אותך, חכי תראי מה יקרה אם את מדברת ככה שוב”. חייל נוסף הגיע כתגבורת ושניהם צעקו עלינו שנסתלק. בדיוק כשעמדנו להתקשר לצדקי מהמת”ק – הוא הופיע בכבודו ובעצמו. סגן נעים הליכות ששוחח אתנו ארוכות. ביקשנו שישגיח על החייל העצבני, כי מי יודע מה ילד היום הזה, אם הוא מתחיל ב”בישול” עימות עם מחסוםווטש. מה שמשמח – ששתי הנשים הורשו לבסוף לעבור. 8:40 א-ראם – מעט עוברים ושבים. מעבר חלק ומהיר. במחסום מצלם צוות של ערוץ 9 (השידורים ברוסית) ומראיין עוברים ושבים על הקלות לכאורה שניתנות לתלמידי תיכון לרגל בחינות הבגרות. חבל שערוצי הטלוויזיה בעברית הרבים אינם מקדישים זמן למעקב אחר ההתנהלות במחסומים – עם תקשורת הרבה דברים היו נחסכים. בזמן ששהינו שם, הגיעו למחסום שלוש נשים שנתפסו ללא תסריכים. אישה אחרת נושאת דרכון חטפה התקף שיעול מפחיד בגלל “עישון החיילים”. מפקד המחסום הציע לה מים באדיבות.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-