ירושלים
עזריה, סוואחרה, אבו-דיס, יום שני 15.8.05 בוקר משתתפות: ציפי א., רותי ר. (מדווחת) 07.00 מחסום עזריה מ.פ. מעזריה, בעלת ת.ז. כחולה העובדת שנים רבות כמזכירה במכון סאלד בירושלים, עוכבה לאחרונה במחסום עזריה על ידי אותו חייל מג”ב שנתן לה לחכות. טען שהתחצפה אליו, וזה מאוד הפחיד אותה. הדבר נודע לי מחברה שעובדת באותו מקום. קבעתי עם הגברת שנעמוד שם היום בבוקר ונעזור לה במידת הצורך. מכיוון שאותו חייל לא היה במחסום, היא עברה בלי בעיות. אם ההטרדה על ידי אותו חייל תמשך, אביא זאת לתשומת לב המשמרות הבאות באזור. מעבר המכוניות בעזריה היה חלק פחות או יותר. 07.30 מחסום סוואחרה כ – 6 חיילי מילואים במחסום. תנועה זורמת של מעט מכוניות, אין הולכי רגל, מחסום סטרילי שאין מה לעשות בו.08.00 ליד פתח הכניסה העליון של הכנסייה באבו דיס כ – 50 מטר מעל הפשפש, מצאנו 5 גברים פלסטיניים יושבים על המדרכה ו – 3 חיילי מג”ב שלופי רובים שומרים עליהם. המפקד – ש. פנה אלינו מיד כשיצאנו מהמכונית ואמר בתוקפנות שלא נדבר אליו, ולא אל המעוכבים. “אין לי מה לומר לכם , אסור לכם לדבר עם המעוכבים ואם תדברו תואשמו בהפרעה לעבודת איש משטרה.” אחד החיילים שמר על המעוכבים , חייל שני ישב על המדרכה ואכל ארוחת בוקר. כשגמר, התחלף עם השני. באותה עת ,במעלה הדרך, המפקד תחקר בעברית את אחד הגברים, שלא הבין מילה והחתים אותו על טופס , לא לפני שהזמין את אחד גברים האחרים לתרגם לו לערבית את השאלה האחרונה :” האם אתה (הפלשטינאי) רוצה לשאול אותי (החייל) משהו?” כשאחד הגברים שאל אם יש לנו פלסטר לתת לו, המפקד התנפל עלינו ואמר שוב שאסור לנו לדבר עם המעוכבים. ציפי מצאה במכונית פלסטר ונתנה לו.כשאחד הגברים בקש מים מהחייל. באופן מיידי ומובן מאליו פנה החייל אלינו ושאל אם יש לנו מים. במקרה לא היו לנו מים. החייל אמר שעוד מעט יביאו מים, זה לא ייקח הרבה זמן. אחרי מספר דקות אמר המפקד לחייל לתת להם מים מהמימייה שלו. מסתבר שלכל אחד מהם היו שתי מימיות ועוד בקבוק אחד לפחות ששימש לנטילת הידיים של המפקד שומר המצוות. בינתיים גמר המפקד לתחקר שניים מהחמישה. אחד החיליים שגמר בינתיים לאכול הכין לו סנדוויץ’. המפקד לקח את הסנדוויץ’, חבש כפה, נטל ידיים, ברך, נתן ביס ותוך כדי סעודת הבוקר שלו המשיך לתחקר את הגבר השלישי. כשאחד הגברים המעוכבים דבר עם חברו, המפקד הושיב אותו בנפרד, מהם.אחרי חצי שעה של חוסר אונים עזבנו את המקום בבושה גדולה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-