אבו-דיס, ואדי נאר (הקונטיינר), יום ראשון 13.11.05 אחה”צ משקיפות: אילנה ה., חגית ש. (מדווחת) טובה ש., אמירה ג.(אורחות) אבו-דיס בשעה 15:00 לערך, תנועת הולכי רגל ערה ב”שער החדש” קרוב לתחנת הדלק באבו-דיס. תעודותיהם של כל העוברים בשער לכיוון ירושלים נבדקות. א.פ., המג”בניק, מסביר שהוא מפעיל שיקול דעת לגבי בעלי תעודות שטחים. ואמנם, מידי פעם הוא מורה למג”בניקית שלידו לרשום את פרטי התעודה לפני שיתיר או יאסור מעבר למי שאין לו אישור תקף. ברוב רובם של המקרים התיר א.פ. ברוב טובו לבעל התעודה לעבור. אך היו גם מסורבים בודדים ולא עלה בידינו לעזור. התעוד המרשים הזה הוא תחליף לטפסים המיגעים שאין זמן למלאם כאשר תנועת העוברים והשבים רבה, כמו היום. וכמו הטפסים, מסביר א.פ., כך גם הרישום מאפשר מעקב אחרי תנועת פלסטינים לתוך ירושלים. בפשפש-לשעבר אוסרים שוטרי מג”ב על מעבר לכיוון ירושלים. התנועה הדלילה של הולכי רגל מערבה מופנית למנזר שבשערו ניצב מג”בניק ובודק תעודות.היתה לנו תחושה שא.פ. ב”שער החדש” מנסה להפגין מתינות כשאנו נוכחות במקום והחלטנו ששתים מאיתנו ( אילנה וטובה) תשארנה לצפות במקום, אמירה וחגית נסעו לואדי נאר. הקונטיינר -17:30 – 16:00 : אנטון, נציג המת”ק, מנצח על התנועה הערה של מכוניות והולכי רגל. עונה בגסות מופלגת לשאלותינו אך בעיקר, מתעמר בכמה מהפלסטינים שעושים דרכם דרומה: משאית עמוסה בחלקי מתכת ומגשי בקבוקים מעוכבת מזה 3 שעות. 8 נוסעי מונית מורדים מהרכב ונערכת בדיקה מדוקדקת על גופם כשהם עומדים על הכביש, לאור היום, וכל אחד בתורו, לאחר שהרים חולצה, פושק זרועות ונשען על המכונית והבודק ממשמש בשיטתיות את גופו. לא ראינו אם וכיצד נבדקו שתי הנשים שהיו בין הנוסעים. אחרי הבדיקה הם מובלים לספסלי הישיבה בסככת המעוכבים. כעבור כמה רגעים אחד מהמעוכבים נלקח לתא המעצר שליד סככת המעוכבים והמג”בניק דוחף אותו פנימה בגסות ונועל את דלת המתכת. בינתיים גדל תור הולכי הרגל ותור המכוניות הנוסעות דרומה. נהגים מתלוננים ושוטחים לפנינו בקשות שונות לתיקון עוולות שאין להן גבול ואין להן שיעור. לצערי לאחר טלפונים אחדים שלא נענו נאלם הסוללרי שלי ונשארנו חסרי אונים. כ- 40 דקות מאוחר יותר, מהבית, ביקשתי מסמג”ד ואשדי שיתערב בנעשה במחסום הקונטיינר ומסרתי לו תיאור מפורט של מה שראינו. כעבור כחצי שעה מסר לי ואשדי שהוא אמנם התערב ומצא שלא היתה כל סיבה לעכב את המשאית והיא הורשתה לנסוע לדרכה. ואשדי הסביר שבמחסום חשדו שהמשאית נושאת ציוד צבאי גנוב. אך זה חשד טפשי, החיילים נטפלים ללא צורך. לדבריו, הוא שלח קצין למחסום שדאג לשחרור כל המעוכבים( לא יכולתי לאמת זאת). המעוכב בתא המעצר הוחזק שם בגלל טעות מחשב . את ההתנהגות המבישה הזאת תירץ ואשדי בכך שהיו היום במחסום הקונטיינר כוחות מעטים מהרגיל וחסרי נסיון. זאת משום שכוחות רבים הופנו למשימה בקבר רחל. לא הצלחתי להבין מה היה בקבר רחל. אך הצלחתי להבין שככל הנראה לצבא המהולל אין דרך לספק בטחון למתפללים בקבר רחל מבלי לגרום סבל והשפלה קיצוניים במחסום הקונטיינר. גם הצלחתי להבין שעלינו לרדוף את אותו נציג המת”ק אנטון.