ירושלים
בית לחם וסביבתה, יום ב’ 06.02.06 , אחה”צ משקיפות: שלומית ש. , אורה א. (מדווחת( 13.00 מת”ק עציון.המת”ק סגור לרגלי שיפוצים, אבל זה לא מונע את השב”כ להזמין לשם אנשים, לקחת מהם את תעודותיהם ולצוות עליהם לחכות בחוץ עד שיקראו להם. כשהגענו, עמד בחוץ בחור צעיר שסיפר שהשב’כ הזמין אותו לפגישה בבוקר. הוא מסר לשוער את תעודתו וכבר למעלה מארבע שעות הוא מחכה ברחבה שלפני השער שאין בה מקום ישיבה, מים או שירותים. התחלנו לטלפן. רוב הפניות שלנו לא נענו והמעטות שנענו, לא הועילו.הגיע אדם מבוגר שהראה לנו הזמנה לניתוח בירושלים מחר. דברנו עם דליה בסה שהפנתה אותו למת’ק הפלשתיני והבטיחה שהוא יקבל שם רשיון כניסה. אדם נוסף ניגש לשער ופנה אל השוער. החייל הורה לו בצעקות, להתרחק, לפשוט את בגדיו העליונים, לחשוף את בטנו, חזהו וזרועותיו, ולהסתובב פעמים אחדות. שלומית צילמה את “הריקוד” הזה.בחור בבגדים אזרחיים הופיע בשער ודרש ששלומית תמסור לו את המצלמה והודיע לשתינו שאנחנו עצורות. דרשנו שיזדהה והוא הראה לנו כרטיס שבו נרשם רק שמו הפרטי ונאמר שהוא עובד במשרד ראש הממשלה ורשאי לדרוש דרישות שונות מכל מי שנמצא בשטח שברשות משרד ראש הממשלה.טענו שאין הרחבה שבה עמדנו שטח כזה ושאין לו כל זכות לתבוע תביעות. אחרי ויכוח, הוא הסתפק בבדיקת הצילומים, התבונן בעניין גם בצילומי נכדיה של שלומית והסתלק. 14.30מחסום עציון.שיירה ארוכה של כלי רכב, ישראלים ופלשתיניים, מעוכבת בגלל עבודות בכביש. 15.00 “מעבר רחל” . המקום שקט. לא שמענו תלונות ולא נראו מעוכבים. 15.15ליד הצריפים של מחסום 300 לשעבר, עומד פלסטיני שלדבריו הוא מעוכב שם מהבוקר. שוטרי מג’ב אוסרים עליו לדבר אתנו. כשנפתחת דלת אחד הצריפים, נראים מעוכבים נוספים. הטלפונים שלנו לא נענים. רק נועם, מהמוקד ההומניטארי של הצבא, מבטיח לברר את עניינם. הוא מקיים את הבטחתו ומטלפן ב- 16.15 ובפיו בשורה משמחת: הוא ברר ומצא שאין, ולא היו, מעוכבים במחסום 300 לשעבר.בסוף המשמרת המתסכלת הזאת, התנחמנו קצת בידיעה על הצלחה קטנה. לפני כשבועיים פנה אלינו ערבי בעל אזרחות אמריקאית שבא לבקר כאן את משפחתו והתלונן שאין מאפשרים לו לטוס חזרה מלוד ודורשים שיסע לירדן ויטוס משם. פנינו אל דן גולדנבלט והוא הצליח לאפשר לאיש לטוס מלוד
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-