חזרה לדף חיפוש דוחות

כולל שיח’ סעד

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: ברברה ס.,קלר א.
13/10/2006
| בוקר

שייח’ סעד, אבו-דיס,יום שישי 13.10.06 בוקר משקיפות ומדווחות: ברברה ס., קלר א.אורח: שוקי 8:45 – 11:0 שייח’ סעד כשהגענו ראינו שוטר מג”ב עומד מאחורי הסלעים הענקיים המפרידים בין שני צדי המחסום כשהוא מכוון את הרובה שלו לכיוון קבוצה גדולה של פלסטינים (בין 40 ל- 50 ) הממתינים בתקווה להיכנס לירושלים לתפילת יום שישי של חודש הרמדאן. שאלנו מדוע זה נחוץ ומפקד המחסום ענה שזה חיוני כדי להבטיח את שלום אנשיו, ושהחייל אינו באמת מכוון אל האנשים. למרות הדיבורים על הקלות לכבוד חודש הרמדאן, הוטל עוצר מלא מאז תחילת סוכות, ונדמה שכאן הוא מופעל בקשיחות רבה: רק תושבי שייח’ סעד עוברים, בתנאי שהם בגיל המתאים (גברים 45, נשים 40 ) ובתנאי שיש ברשותם אישור. צעירים יותר, גם אם הם בעלי אישורים, נדחים לאחור. אנשים רבים יושבים, בשתי שורות, מול המכולת, באצילות ובשקט למרות המצב המקומם. יש הנחה שהחל משעה 10:30 המג”בניקים יגלו קצת יותר גמישות.אחד האנשים מספר לנו שלעיתים קרובות מג”בניקים נוסעים בג’יפ בלילה באיזור הכפר וצועקים ומקללים במגפון.אחר מציע שיעבירו את אל-אקצא לשייח’ סעד, כך יימנע כל הסבל הזה ממי שרוצה להתפלל בו.כשעזבנו את המחסום, נדמה היה שהדברים זזים קצת: מספר מבוגרים ללא אישורים עברו, כולל אחד מלווה על ידי אישה צעירה שבאופן מפתיע הצליחה לעבור. אחד המג”בניקים רושם את מספרי תעודות הזהות של העוברים במחסום. אישה אחת שלא בדיוק הבינה מה רצונו זוכה להערה בוטה: “ואללה טמבלית!”אבו דיס (פשפש) כשהתקרבנו גילינו שם 5 מעוכבים, שלושה מהם יושבים על ארץ ופניהם אל הקיר של המכולת הפינתית. אחד ניסה ליצור קשר עין איתנו והתחיל לומר משהו אך הושתק מיידית על ידי המג”בניקים. גם כאן אחד השוטרים מחזיק את הרובה מוכן לפעולה, נשען על החסימה. ניסינו לבדוק כמה זמן האנשים כבר מעוכבים. בסופו של דבר אומרים לנו שהם כאן שעתיים. אנחנו מנסות להבהיר שעיכוב לצורך הענשה אסור ואחר המג”בניקים עונה “שלוש שעות זה לא עונש, כל הניירת כבר מוכנה ובודקים עכשיו את הפרטים שלהם במסוף”. הניסיון לדבר עם אל. בטלפון לא עולה יפה. אלי שהיה אחראי על המקום בעבר אינו יודע על כתובת נוספת. אנחנו עוזבות ללא שהצלחנו לעזור כלל. חזרה לשייח’ סעד (בערך ב- 10:30 ) נדמה שמספר הממתינים לא השתנה. ניסיון לפנות אל א., המפקד, שיפעיל שיקול דעת לכבוד חודש הרמדאן, אינו נושא פרי: “כשיש סגר מלא, אין מקום לשיקול דעת” הוא אומר.אנחנו נגררות לוויכוח איתו, והוא מרצה לנו על חוקים ועל תקנות ומבהיר לנו עד כמה תפקידו במג”ב חשוב .

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה