כפר א-דיכ, אזור סלפית, יום ב’ 28.11.11, בוקר
10:30 בכפר א-דיכ מחסום פתע – חיילים בודקים את הרכבים הנכנסים. הודיעו לנו שעלול להיות מסוכן להסתובב שם כי 'כבר היו דברים לא טובים'. רכזת מועדון הנשים סיפרה שזה לא מקרה בודד, שהחיילים מופיעים שם לבדיקות בלילות ולעיתים בימים.
הצטערנו לשמוע שאחד משני מועדוני הנשים נסגר על ידי המועצה המקומית, שראשיה הוחלפו לאחרונה, וטענו שהמקום נחוץ להם למשרדים. נראה שגם אצלם פוליטיקה שכזו…
טובה והגר עבדו עם שתי קבוצות נשים במועדון שעל ההר. הפעילות התנהלה כמו תמיד באווירה טובה וברצון.
בינתיים המרכזת ואני עם נדים נסענו לסייר באזור סלפית. פגשנו נשים מכפרי הסביבה שבאו לחגוג את סיום המסיק. ביניהן גם רכזת מועדון הנשים מראפאת, אותה היכרנו בקיץ. היא ביקשה שנבוא שוב להיפגש עם הנשים בכפר ולקיים פעילויות משותפות. הבטחנו לנסות.
באחת הנקודות פגשנו את מושל המחוז וכמה מעוזריו. הוא הזמין אותנו לבקר בסלפית, מה שלא בטוח שאפשרי, ובמהלך השיחה שלנו החל לדקלם את השיר "אל הציפור", אחרי שהקפיד לשייך אותו לביאליק. כששאלתי מניין הידע הזה אמר שלמד את השיר כשהיה כלוא בבית הסוהר שלנו. הכול פשוט הזוי!
13:30 ביציאה מכפר א-דיכ החיילים כבר לא היו במקום.
כפר א-דיכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר א-דיכ (בערבית: كفر الديك) הוא כפר פלסטיני, במחוז סלפית שבצפון הגדה המערבית, ושמונה ק"מ מזרחית לקו הירוק. בכפר 4,494 תושבים (2007). 14.5% מהכפר נכללו בשטח B, ו-85% ממנו סווגו כשטח C, שמשמעותו שליטה ישראלית אזרחית וצבאית, המשפיעה קשות על מצבו של הכפר.
במשך השנים גזלה ישראל 1448 דונם מהאדמות החקלאיות של הכפר כדי לבנות את ההתנחלויות: פדואל, עלי זהב, יועזר, הר עלי זהב ואזור תעשיה ליד פדואל. כמו כן, הוחרמו אדמות לצורך בנייתו של כביש 446, שאורכו 4 ק"מ וכולל גם אזור ביטחון (Buffer Zone ברוחב של 75מטר משני צדדיו.
בעקבות בניית הכביש סבל הכפר לא רק מגזל אדמות, אלא גם מהרס בתים ובארות מים.
במגזר הפרטי והציבורי: שיעור האבטלה הוא 60%.
-
