תחילה תודות לצביה שפירא נץ חלב מיד הצילום. כל שבועיים צצים צימוח ופריחה רעננים.

לא רשמי משום שלא נרשמנו לליווי ובכל זאת גיל עבד בהתקנת קירוי ברזנטים לאחד הדירים ואנחנו שתי רועות ומלווה עם הצאן. הבנות צעירות ומנהלות אחת את השניה ואותי מתי לעצור, להמשיך, לחסום…

הצאן רץ מצימוח דליל כזה או אחר והריצה הופכת לאחר כשעתיים לריצה לדיר. בדרך עוצרות בפרי המיובש והטעים של הסידריה השיזף (צילום) נדקרות כהוגן ואוכלות. 

השיחה מתנהלת עם הצעירה אודות ההבדל בין עצמאות לנשים צעירות בלי/עם נישואין. בלי מותנה בהסכמת ההורים לפעילות זו או אחרת. עם מותנה בבן הזוג ותפיסתו את מעמד זוגתו. “בתוך חדשיים היא מוקדשת לעבודה במשק הבית של בן זוגה” הרבה-הכל תלוי בו. אנחנו מדברות דימויים כמובן בתפיסה של גברים את מעמדם המועדף…..

 אני מזכירה להן כי הנשים המגיעות לסביבותיהן הנתפסות אולי בעיניהן כעצמאיות הן בחלקן שבויות בתפיסות גברים או כפופות באופן מחלט לבני הזוג.

כמה מופלא לדמות כי דימוי החצוני מושלך פנימה….. הדיבור ביננו מתייחס לאוניברסליות ומקומיות ואנו איננו שונות ככ כפי שנחשב לדמות.

הנה כי כן, ליווי רועות-רועים אינו מעשה הליווי בלבד. עוד נעסוק בכך.

המשכנו למשימות נוספות צפונה משם. בקרנו בין השאר את א. שהוכה בשבת האחרונה עם עמיתיו הרועים בידי חוואים וחבריהם לרוע. כזכור הוכו, נאזקו, הושפלו, הניידים רוסקו ובכל זאת, נקווה כי דבר או שניים מהצילומים שחולצו יסייע לספר מה אכן אירע.

ישבנו עם אשתו ילדיו ואמו.

מבקרים רבים מגיעים להשתתף בהעצמתו.