מופקרה - הטרדות, ופלישות יום יומיות, ממתנחלים מהנקודות שמסביב, לעיתים מלווים על ידי חיילים
מטרת המשמרת: ביקור במופקרה.
כביש 60, ו-317: דגלי ישראל לכל האורך.
כביש 317: דגמנו שלטים המובילים לשלושה מאחזים/מצפים מהחדשים: מצפה קדם, מצפה מרסל, חוות ענים. יש תמונות. בעבר ספרנו 19 התנחלויות ומאחזים לאורך הדרך הקצרה הזאת. כנראה שהמספר רק עולה.
מופקרה:
אין כניסה ישירה מכביש 317. כיום אפשר להגיע רק דרך תוואני ומחייב רכב שטח. בעבר הייתה כניסה ישירה יותר דרך אביגיל (מאחז שהוכשר בשנים האחרונות). מסביב, 4 מאחזים: אביגיל, חוות דרומא שבה מתגורר המתנחל האלים עמיחי שילה, חוות מעון הוותיקה, וחווה/מצפה חדש המתצפת מעל גבעה קרובה – רואים מאהל וג’יפ. בצמוד לאזור המגורים יש הרבה מכלי מים, וצמיגים מפוזרים, להגנה. יש גם פאנלים סולאריים. התושבים שומרים בלילות.
הגענו לבקר את פאדל. מסרנו לו עזרה כספית מחברים. הבאנו גם ג’יפ מלא בשקיות בגדים וחפצים, שמוחמד אסף בבאר שבע.
המקום הוא מתחם משפחתי (בתנאים אחרים זו היתה “אחוזה”) שבו מתגוררים פאדל, נשותיו חדרה וחלימה, ילדיהם ונכדיהם, בסך הכול 18 נפשות. המתחם הוא הקיצוני בכפר הקטנטן הזה, ולכן נתון לפגיעות בלתי פוסקות של כל ה”שכנים” מהמאחזים.
המתחם כולל מספר מבנים, מערה גדולה (שנחפרה באת ומכוש על ידי אבות אבותיו של פאדל), טאבון, וחצרות מגודרות לכבשים ולעיזים. יש גם חמור ותרנגולות וקצת ירקות. יש להם גם מטע זיתים וכרם ענבים בעמק, לכיוון שעב אל בוטום. בעבר היו מאות כבשים. המערה משמשת כמרחב מוגן קהילתי, כששומעים אזעקות מאביגיל.
מאז מלחמת השבעה באוקטובר, המתנחלים מסביב לא מאפשרים לטפל במטעים, למסוק זיתים, לבצור ענבים, ולהוציא את הכבשים והעיזים למרעה. כל מקורות הפרנסה נעצרו. חייבים לקנות אוכל לכבשים, במקום מרעה, ואוכל הכבשים יקר מאד. מידי פעם הם נאלצים למכור כבש, לצורך פרנסה. נשארו פחות מ-100 כבשים. המתחם מוקף בתלתליות תיל, בתקווה להגנה כלשהי.
ישבנו עם המשפחה במבנה הנגיש ביותר. חדר יחסית גדול. ערימות מזרנים בפינה. נוכחים פאדל, חדרה, עבדו ומוחמד שהם ילדים של חדרה, ילד וילדה קטנים יותר, של חלימה, וגם ילד של עבדו. נשנשנו פיתות מהטאבון, חביתות בחמאת כבשים, ירקות ותה. טעים להפליא. כמעט אידיליה, אלמלא האלימות והרוע שמסביב.
פאדל ועבדו מספרים על הטרדות, ופלישות יום יומיות, כנראה ממתנחלים מהנקודות שמסביב, לעיתים מלווים על ידי חיילים. לעיתים המתנחלים מצויידים בנשק ארוך. עמיחי שילה מככב בהטרדות. אתמול פשוט פתחו את גדר התיל והסתובבו עם עדריהם בתוך המתחם, בין המבנים. בבקרים של רמדאן היו הרבה התקפות בליווי הצבא. הם ניסו להגן על מכל המים.
התמונות המצורפות שעבדו צילם, מספרות את הסיפור הבלתי אפשרי של חייהם בצל המתנחלים האלימים הפולשים מאז התחילה המלחמה. הם מותקפים, ומנסים להתעלם ולא להגיב. חיים בלתי אפשריים.
תיאור מיקום
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Smadar BeckerMay-10-2026תעודה אישית לכל ילד שמסיים את השנה בגן הודא, חאשם אל-דאראג'
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerMay-10-2026תעודה אישית לכל ילד שמסיים את השנה בגן הודא, חאשם אל-דאראג'
-