פלאמיה צפון, מחסום 914

שעות פתיחה 12.45-13.15

12:45  פגשנו תושב הכפר ליד משאבת המים והתעניינו אם יש מצוקת מים. לא, בפלאמיה אין, אך בג’יוס יש מצוקת מים, לדבריו.

12:50  הגיע ג’יפ לפתוח את השער (אמור להיפתח ב 12.45).

12:55  השער נפתח. יום חם מאוד. עברו מקסימום 15 איש טיפין-טיפין לשני הכיוונים בזמן שהותנו, וכמובן גם טרקטורים. רובם מסבירי פנים, אך אחד העוברים הראשונים אל פלאמיה כעס עלינו: למה אנחנו באות בחום הכבד ומה אנחנו עושות כאן? מה התועלת במעשינו? אנחנו הרי לא עוזרות לאיש. נינה אמרה לו שאנחנו מפיצות את המידע. הוא המשיך בדרכו, כועס עלינו על שאיננו עושות משהו לתיקון המצב.

הרבה זעתר יבש עבר אל הכפר מן השדות.

מחסום חבלה, שער 1393

שעות פתיחה 13.15 – 14.15

13:37  הגענו, השער פתוח. מעט עוברים בו, אין לחץ כלל ואיש אינו מתעכב לאחר שהוא מקבל אישור לעבור. עם זאת הבידוק במבנה מעט איטי.

סיפור על עַיִר ובעליו. בעליו נמצא בצד אחד של הגדר – זה של חבלה – והעיר ועגלה עומדים בצדה  השני, במרחק כ-10 מטרים. לבעלים אין תעודות ולכן הוא אינו מקבל אישור לעבור לקחת אותו. הוא מתחנן, מתרוצץ, מפציר בחיילים, מנפנף בידיו ומבקש שוב ושוב אך החיילים מסרבים – כאמור, אין לו תעודות. בינתיים בחור צעיר עומד ליד העיר ומתנדב לסייע – להעביר את העיר והעגלה. בעליו של העיר מתבונן בניסיון במתח ולפתע העיר מתנתק מן העגלה. המתנדב מתאמץ להחזיק כעת רק בעיר. והנה ישועה: בצעקות מבקש בעליו של העיר שהמתנדב יעביר את תעודת הזהות שלו לחיילים בעבורו כדי שהוא יוכל לגשת לעיר. נער שישב בצד מעביר את התעודה (ערבון) של התנא דמסייע לחיילים ובעליו של העיר זוכה לעבור את מעט המטרים המפרידים ביניהם. הוא רותם את העיר לעגלה ומעביר אותה לחבלה. המתנדב ניגש לקחת את תעודתו מידי החיילים, נכנס למכונית כטרמפיסט ונוסע. הוא עשה את המעשה הטוב שלו היום. סוף טוב הכול טוב. 

ס”ה עברו כמה עשרות מעטות של בני אדם, כמה מכוניות, טנדרים, טרקטורים וזוג אופניים אחד.