בוקר סביר במחסום קלנדיה. המעבר ההומניטרי נפתח, אם כי באיחור. בכניסות המערביות של עיסאויה יש חסימות אך אין לחץ.

קלנדיה

הגענו ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי ועברנו רגלית. עדיין חשוך וכבר מתחיל להיות קר בבקרים. בחוץ כבר הומה אנשים  וכלי רכב – בעיקר רכבי הסעה ואוטובוסים של מזרח העיר. ראינו כמה אוטובוסים של מזרח העיר (ירוק-לבן) חדשים לחלוטין, מבהיקים בלובנם. ליד הכניסה למחסום יש שמתפללים תפילת בוקר, בקבוצות קטנות או ביחידות.

בפנים 5 העמדות כבר פתוחות, יש 2 תורים לא ארוכים בכניסה למכלאות. (בהמשך נפתח גם תור נוסף לפני המכלאה השלישית). בשלב זה התורים מתחת לסככה בלבד, ולא חורגים מעבר לה. מוכרי הבייגלה והעוגות כבר כאן, אך דוכן הקפה בחוץ נותר סגור כל זמן שהותנו במקום. לנשים איפשרו להשתלב בתור בכניסה למכלאות. כשהגענו היה מוכר העוגות באמצע תפילת הבוקר, ומוכר הבייגלה השגיח גם על הדוכן שלו. בהמשך הם משאילים מעת לעת את מרבד התפילה שלהם לאנשים שרוצים להתפלל לפני שיצטרפו לתור. יש כאלה שלא לוקחים סיכון לגבי התור. קודם כל עוברים את הקרוסלה שבקצה אחת המכלאות ואח"כ מתפללים בצד, בטרם יגשו לאחת מעמדות הבידוק. תזמנו את המעבר של בחור לבוש בסווצ'רט בצבע בולט. לקח לו פחות מרבע שעה לעבור.

ח' מכרנו מגיע וניגשנו לשוחח עימו. ח' עובד במאפיה בשוק מחנה יהודה. הוא ותיק בשוק וכולם מכירים אותו. הוא מספר שהשוק ריק מקונים ומטיילים. אחרי שכבר החלו לחזור, שוב נעלמו בעקבות הפיגוע שארע ביום שני, בו 2 נערות בנות 14 דקרו במספריים ברח' יפו, סמוך לשוק. ח' מספר שהשוטר שירה בנערות שמו גרשון והוא לקוח ותיק שלו. לאחר האירוע בא למאפיה לקנות מאפה והתגאה בכך שירה בהן. הוא מודיע לח' שגם בו לא יהסס לירות, אם יראה אותו אוחז בסכין. ח' מספר שאותו שוטר הוא גם זה שירה בנערים הצעירים (בני 11 ו-13) שניסו לא מזמן לבצע דקירה ברכבת הקלה.

כדי להתאוורר מסיפורו הקשה של ח' יצאנו קצת החוצה לצפות בזריחה. במחסום הרכב כבר נשמעים צפצופים נרגזים. בחזרה בפנים נשמעות מדי פעם אמירות ברמקול מעמדות הבידוק (בעיקר של חיילת אחת) שהתקשינו להבין. הבנו שאנשים מבוגרים שנכנסים ללא היתר נדרשים להמתין לשעה 8. במקרה אחד שמענו חייל מורה למישהו לחזור בשעה 7, כנראה היה לו היתר החל מ-7.

בשעה 6 הגיע חייל להחליף את החייל באקווריום ועימו שוטר. נשים החלו להמתין ליד המעבר ההומניטרי בתקוה שייפתח, והחלו לשאול אותנו אם יפתחו, אך לא ידענו להשיב. חלק מהן נואשו והלכו לתור הרגיל, שהיה סביר גם כשחרג מדי פעם מעבר לסככה. ב-6:10 הגיע מאבטח וב-6:15 הגיעו עוד שני מאבטחים. אחד המאבטחים מוכר לנו ושוחחנו עימו גם בעבר. שאלנו אותו אם המעבר ההומניטרי צפוי להיפתח, אך הוא לא ידע להשיב. אמר שזה באחריות המת"ק. שאלנו אותו האם נמשך ההסדר שהחלו בו לפני החגים שבמסגרתו עברו מס' אוטובוסים של עובדי עוף טוב מעטרות במחסום הרכב. לדבריו זה היה נסיון שנמשך רק כשבוע. הוא לא ידע להגיד אם "המצב" גרם להפסקת הניסוי.

בשלב מסויים היו כבר 4 מאבטחים בנוסף לשוטר ולחייל באקווריום. "כוחותינו" היו עסוקים בעיקר בהאכלת החתולים. אח"כ עזבו חלקם ונותר רק השוטר ומאבטח אחד והחייל. בדיוק כשהחלטנו לצלצל לברר אם מתכוונים לפתוח את המעבר ההומניטרי, הגיע חייל מהמת"ק עם המפתח. אחרי היערכות (פתיחת שער מעבר וסגירת אחר) ובדיקת האישורים של הגברים נפתח השער מעט אחרי 6:20. בהמשך גם ראינו שהמאבטח מסמן לנשים שהגיעו שיבואו למעבר ההומניטרי. אחת הנשים שאנו מכירות סיפרה לנו שכל השבוע היה המצב סביר. שוב תזמנו מישהו בלבוש בולט שעבר בתור הרגיל. לקח לו כ-20 דקות, שזה בהחלט סביר לשעות השיא בקלנדיה. ב-6:50 הצטרפנו לתור ולקח לנו כרבע שעה לעבור.

עיסאויה

7:35 – הגענו לכניסה לעיסאויה מכיוון הגבעה הצרפתית, ליד תחנת הדלק. במקום עמדה מאויישת ובטונאדות שמחייבות את המכוניות לעשות סלאלום ביניהן, ולא מאפשרות נסיעה בשני הכיוונים בו זמנית. היו יחסית מעט מכוניות, בעיקר כאלה שיוצאות מעיסאויה. אף אחת לא נבדקה. שוחחנו עם אדם מבוגר שעבר רגלית (גם הוא לא נבדק). האיש אמר שלמרות שכעת לא בודקים את המכוניות והיוצאים רגלית, עצם קיום המחסום ונוכחות המג"בניקים מהווה מטרד ומשרה תחושה לא נוחה. כשיש יותר עומס בשני הכיוונים המכוניות צריכות להמתין למעבר בין הבטונאדות. נפרדנו ממנו בתקווה הדדית לימים טובים יותר.

המשכנו ליציאה מעיסאויה בסמוך לכניסה לקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. ראינו שיש שם חסימה קבועה למכוניות – חצאי עיגולים מבטון חוסמים את הכביש. הם שם כבר הרבה זמן. כעת יש גם סרט משטרתי שמתוח מעליהן, ועמדה זמנית מאויישת. הולכי רגל יכולים לעבור, וראינו כמה עוברים ללא בדיקה. הכל נראה רגוע. עזבנו.