המעבר במחסומים היה מהיר יחסית. חם מאוד, החיילים עם כל הציוד הכבד עליהם, הנאלצים לבצע פעילות שמהותה שיטור, גם הם נראים סובלים. כל צד ידע בדיוק מה תפקידו ואיך עליו לנהוג, ועדיין, עצם השגרה הלוקחת מהאדם את חופש התנועה, מציגה לראווה את התמצית היומיומית של העוול שבכיבוש: יש כאלה שמותר להם לעבור וכאלה שמנועים ואלה שמותרים כפופים לשעות מוכתבות שלא בהכרח מתאימות להם ומיקום שערים גורם לחלקם הארכת דרך של קילומטרים מיותרים.

 12:20 – נסענו לאורך הגדר החדשה ליד עזון עתמה לכיוון אלקנה ועל כביש המערכת ראינו 14 שב"חים שנתפסו על יד הצבא. הם הלכו בטור קשורים אחד לשני. לפי אנשים ששוחחנו איתם אחר כך, אין להם ברירה כי אין פרנסה בגדה וכדי להביא אוכל למשפחתם, זו הדרך היחידה שנשארה להם, לגנוב את הגדר.

12:45 – מחסום 1447 בין עזון עתמה קרוב לעזבת סלמאן

מספר חקלאים כבר מחכים בסככה בצל. שוחחנו איתם: תלונות על הגדר, רוצים שלום ולחיות ביחד במדינה אחת, היום חיים בבית סוהר. והשאלה החוזרת למה, למה, למה אסור להם לנוע בחופשיות? אחד מהם (נראה כבן 40) מספר שמעולם לא היה בים או בירושלים, למה אסור לו? תלונות של אנשי עזון עתמה על השער הזה שקרוב לעזבת סלמאן אך רחוק עבורם. השער שנפתח עד לפני זמן קצר בחומה התאים לאנשי עזון עתמה ולא לאנשי עזבת סלמאן. מבקשים שיפתחו את שני השערים כי המרחק לכל אחד מהם משדותיהם עצום, מספר קילומטרים.

לאט לאט מגיעים עוד אנשים משני צידי השער. מחכים, השיחה ממשיכה. "אם אעשה רק מה שמותר, אמות, אין ברירה ואני חייב לעבור על ההוראות של הצבא – אומר אחד וחוזר עם מכוניתו לשדה". 

חלק מהאנשים סיפרו שהחיילים לא מרשים להם לשבת בצל בסככה, אבל אנחנו לא חזינו בכך וכולם ישבו בצל עד שהשער נפתח.

 13:00 – השער נפתח

עוברים במהירות. משאית קטנה שבאה מהגדה עם פירות בה לא הורשתה לעבור ונוסעים שהיו בה עברו עם חפציהם דרך השער.

 13:15 – המחסום נסגר, כולם עברו.

 13:35 – מחסום 1393, חבלה

 כ- 15 אנשים מחבלה ו- 8 מהצד השני מחכים לפתיחת השער.

vשער נפתח כעת, באיחור של רבע שעה, החיילים שמפעילים אותו הם אלה שהיו בעזבת סלמאן קודם. ראשונים יצאו מהשער ב- 13:35.

 מעבר ער של הולכי רגל וממונעים מסוגים שונים: סוסים, עגלות עם סוס, מכוניות ומשאיות עם שתילים.

14:10 – החיילים מתחילים לסגור את המחסום כ 5 דקות לפני הזמן.

מצדו השני של השער (חבלה) עומד צעיר שככל הנראה לא הורשה לעבור. מפקדת המ"צ צורחת עליו – תסתלק מכאן, אבל הוא ממשיך לעמוד לצד השער מתעקש או לא מבין. המחסום נסגר.