בחניון הפלסטיני במחסום ברטעה בשעה הנחשבת לשעת השיא (06.10) אנשים נכנסים לקרוסלה וממנה לטרמינל ללא המתנה.  בעבר היינו עדות למהומות קבועות במקום הזה, ואילו כיום, דווקא מאז שגדל מאוד מספר העוברים מכאן מהגדה לישראל, ליתר דיוק לבניית העיר חריש, המעבר התייעל והמראה של התורים הקשים נעלם. קרני שמש נשברות על המתכת הנוצצת של מתקן המעבר החדש. בפנים בוודאי חום בלהות. עדיין לא בשימוש תודה לאל. אנחנו צופות שזה יהיה מתקן טיגון בקיץ ומתקן הקפאה רועש בחורף. נחכה. פגשנו את איאד הקבלן, אדם מעורר כבוד ונעים שיחה, שמזה שנה בערך שמו במחשב מעוטר בנקודה שחורה, שפירושה “מנוע” מעבר לישראל ומנוע פרנסה. הוא מחכה שיעבור פרק הזמן הנדרש עד להגשת בקשה להסרת המניעה. עד לפני שנה היה מקדים לבוא למחסום ומתנדב על חשבון זמנו לעשות סדר בתורים ולמנוע מהומות. יום אחד (“הלשינו עלי סתם”) צצה הנקודה השחורה במחשב ומאז חייו מוטרפים.

הדוחות שלנו מספרים את מה שאנו רואות שומעות מבינות ויכולות לדווח עליו. אבל מה בקשר למציאות המקבילה במחסומים, הנסתרת מהעין ומן הסתם המרתקת יותר. איך שורדים במצב שלא משאיר לך ברירה אלא להמציא את עצמך ולהמציא כל שיטה אפשרית כדי שבסופו של יום תוכל להביא אוכל הביתה? יום אחד גם הסיפורים האלה יצוצו.
מיהרנו למחסום עאנין, שברגיל נפתח בבוקר בשעה 06:30  עד  07:00 אבל לפי מספר פלסטינים מעאנין שכבר עברו את המחסום והלכו לצומת הקרוב, היה ברור שהמחסום נפתח מוקדם מהרגיל. כמה דקות אחרי שהגענו (06:35) החיילים סגרו את השערים והסתלקו, כאשר לכאורה נותרה עוד חצי שעה לסגירה.
מ’, אחד העוברים הוותיקים והקבועים במחסום, סיפר שאישור המעבר שלו יפוג מחר ועדיין לא התחדש. להזכיר לכולנו שתושבי עאנין יכולים לצאת מהכפר למרחב התפר, מכאן, רק פעמיים בשבוע. הוא כמובן מודאג מאוד ומבקש עזרה.

בכניסה למחסום מוטלת לא מהיום, ערמת בגדים שמסרנו מתישהו לאנשים. לא תמיד העגל רוצה לינוק…

נסענו לאום אל פחם, טיפסנו לפסגת אֶסְכַּנְדָר ומשם התגלגלנו למחסום טייבה רומנה (154) במורדות המזרחיים של ההר. מכאן יכולים מחזיקי אישורים מהכפרים טייבה ורומנה, לעבור לאדמותיהם  ולעיר הגדולה שמעבר לגדר. הקדמנו ברבע שעה אבל עוד בדרך פגשנו שלושה שכבר עברו. במחסום עצמו לא היתה נוכחות צבאית ובעבר השני התאספו העוברים והמתינו. כעבור זמן הגיע רכב של מג”ב,  אבל זה לא הצוות המעביר אנשים אלא הצוות המאבטח את הגדר, והם “לא פותחים מחסומים”. ביררנו במת”ק, ביקשנו שיקדימו לבוא לפחות היום כי 15 אנשים כבר מחכים, אבל שם התעקשו שכולם יודעים ששעת הפתיחה הוחלפה! מי זה כולם? “כולם. הודענו לקישור הפלסטיני, למועצות וזה גם באינטרנט!”

למעוניינות, שעות הפתיחה החדשות והמקוצרות:

עאנין: בוקר 06:15 עד 06:35  ערב: 15:15 – 15:35 (קוצרו מחצי שעה ל 20 דקות)

טייבה רומנה: 06:50 – 07:05  ערב: 15:50 – 16:05 (קוצרו מחצי שעה ל רבע שעה)