06:00 – ­­08:00

במחסום חקלאי 154 טייבה רומנה

משני צידי השער – לא רואים חיילים ולא חקלאים..
מול הבית האחרון לפני שיורדים למחסום, כבר יש מחסה מברזנט לשימושם של “הגובים” מאום אל פחם. אלה צעירים מקומיים שסוחטים בלי רחמים 50 ש”ח ממבריחי הגדר, שכנראה נאלצים לעבור פה ומשלמים מהפחד. שלושה בחורים היו בסככה, אבל לא נראה לנו שהם מחבורת הבריונים הללו.
בדרכנו למחסום עאנין, ברחוב הראשי של אום אל פחם, ראינו את “שוק העבדים” בשיא פעילותו. השוק מרכז אליו עשרות רבות, אולי מאות, מתושבי הגדה שחצו את גדר ההפרדה בקטע נטול גדר לא רחוק מהעיר. האנשים האלה הולכים ברגל מרחק לא מבוטל כדי להשיג עבודה. ליד “השוק” חונות הרבה מכוניות מקומיות, שאוספות את שכירי היום בני המזל, שנמצאו נחוצים. בינתיים בתי הקפה הסמוכים נהנים מלקוחות רבים וחדשים.

צומת ברטעה המזרחית כביש 6115

בצומת זה התפתחה תחנה היסעים פעילה (היום לרגל הגשמים הפעילות ירדה) להמוני עובדים מרחבי הגדה (שטח  A), שחוצים כל בוקר את גדר ההפרדה במספר מקומות קבועים באזור שהחיילים מכירים וממשיכים לעבודה במרחב התפר ובישראל. הם נאספים לטרנזיטים שמחכים להם לאורך כביש 611, הנמתח מחריש אל מחסום ברטעה. בצומת ברטעה חונות גם הרבה מכוניות של פועלים ישראלים שהשאירו כאן את הרכבים שלהם והמשיכו לחריש.

בשעות הערב, כשיורד החושך ובוני חריש כבר מזמן חזרו הביתה, מתנהלת כאן פעילות הברחה משגשגת. ומה מעבירים? תוצרת חקלאית בשיטת פירות וירקות וביצים בשיטת גב אל גב, בעלי חיים לשחיטה, סיגריות תוצרת הגדה, ואם כבר אז על הדרך מעבירים גם סמים ושאר אוצרות טבע. עוד אנו עומדות שם ומקשיבות בהשתאות לתיאוריות מרתקות באותו עניין, ראינו ענני עשן עולים לשמיים מכיוון הפרצות בגדר מול דהר אל עבד. זהו גז מרימונים שהושלכו לעבר מבריחים, שלא מחכים לשעות החשיכה. “החיילים באים לתפוס את המבריחים,” אומר ע’, אנחנו הפועלים לא מעניינים אותם.”
ע’ גם דבק בתיאוריה שכל עוד ישראל צריכה בונים לחריש ועד שלא תיגמר העבודה בעיר, תימשך הפארסה ההזויה של המעבר. ואז תתגלה גדר חדשה שישראל כבר בונה עכשיו, בינתיים, ןזן תהיה גדר חזקה מאוד. “אני רק לא יודע איפה בדיוק הגדר הזו. את תראי שזה יקרה. כמו שקוראים לך שולי וכמו שקוראים לי ע’…”

לעומתו, א’ סבור שפתיחת הגדר לרווחה על ידי הצבא אינה אלא תרגיל של ישראל לבדוק עד כמה הפלסטינים זנחו את שאיפות הטרור שלהם. על כל פנים, הפרצות בגדר קיימות ופעילות יותר משנה ועד כה לא נוצלו לפעילות חבלנית עוינת. א’ מאמין שהפלסטינים אכן שינו את נטיותיהם. הפרנסה והחיים בשלום עם ישראל חזקה, הם תופסים מקום הראשון ולא הנקמה.

במחסום חקלאי עאנין 214 עבר רק טרקטור ועליו מספר נוסעים. כולם למסיק. יש שלושה שערים במחסום הזה, התחתון נמצא בצד הכפר ומסתבר שהוא פרוץ לרווחה; האמצעי, היחיד שנעול ואולי יש לידו מצלמות אלקטרוניות, והשלישי בצד מרחב התפר, אף הוא פרוץ לרווחה כבר שנתיים לפחות. פעם החיילים הקפידו מאוד לפתוח ולנעול בריטואל קבוע את שלושת השערים, לא עוד. צה”ל מתייעל.

במחסום טורה הקטן והמלא עד גדותיו במתקני אבטחה והכוונת תנועה, התנועה היתה עמוסה מאוד: 2-3 מכוניות יצאו ממנו למרחב התפר! מול המחנה הצבאי הסמוך מצטברת אשפה צבאית וגולשת לכל עבר ממספר מיכלים/צפרדעים באין מפריע. לא נראה שפינו אותה אי פעם או יפנו בעתיד. ליד האשפה, ברחבת האספלט המוזנחת, נפל עמוד חשמל עם כבל שמשתלשל ממנו. נראה שהחשמל מתפקד למרות שחלק גדול מהכבל זרוק על האדמה.
לכלכוך, הזנחה, הפקרת ציוד צבאי – אלה פניו של הצבא הכי טוב במזרח התיכון.

אנחנו לא מגלות כאן סוד לצבא, הפרסום לא יניע אותו לסגור את המעברים הפיראטיים בטרם יעלה ברצונם. אזרחי ישראל הם שלא יודעים דבר ולא רוצים לדעת על השינוי בתפקודה של גדר הביטחון.