מחסומי טול-כרם יום שני 13.11.06 בוקר.משקיפות: כרמית, שימרית, טל, נעמי ל. (מדווחת) ג’בארה9:30 – שער הילדים בג’בארה – פתוח לבעלי אישורי מעבר. נער כבן 18 מעוכב מזה שעה וחצי. החיילים אומרים שהוא שב”כ ונמצא בבדיקה. שאלנו מדוע “בדיקה” עורכת למעלה משעה וחצי והתשובה היתה “זה בגלל שהוא הלך להתפוצץ בישראל” הנער לא הכחיש שעבד בישראל וכעת הוא מבקש לחזור לביתו בשכם. דווחנו לתמי. א-ראס תנועת מכוניות דלילה. ענבתא תור המכוניות לא ארוך והן עוברות די מהר.11:20 – מעט אנשים עוברים במסלול הולכי הרגל. אבל בעמדת המעוכבים למעלה מ-40 מעוכבים, בחורים צעירים, רובם ככולם סטודנטים. חלקם מעוכב כבר 3 שעות ומתלוננים שיש להם מחר בחינות והם מפסידים זמן לימודים יקר. אחד אחד הם נקראים לעלות במעלה המדרגות לחקירת שב”כ – איפה אתה גר, איך קוראים לאחים שלך, מי החברים שלך וכו’…הטלפונים הסלולריים שלהם נלקחו יחד עם התעודות והחייל במעלה הגבעה מדפדף בספר הטלפונים שלהם. שאלנו בטלפון את המג”ד האם יש היום גיוס מיוחד לשב”כ ומדוע זה צריך לקחת למעלה מ-3 שעות. 10 דקות אחרי השיחה שוחררו למעלה ממחצית המעוכבים שסיימו זה מכבר את החקירה והוחזקו במכלאה עוד קצת – לשם מה? מפקד המחסום ואח”כ המ”פ שהיה נוכח במקום מאוד כעסו שאנו “מגלות ומסגירות סודות מדינה” . ניכר עליהם שהם מתייחסים לפעילות זו כבטחונית מהמעלה הראשונה, מלאכת קודש ממש. תהינו כיצד הם מעלים על דעתם שהפלסטינים לא יודעים מה מתרחש לנגד עיניהם ומה בדיוק ה”סוד” בטרטור הזה שחוזר על עצמו מזה 40 שנות כיבוש. לחברות החדשות היתה זו הזדמנות פז לראות את אחת הסיבות מדוע נחוצים המחסומים בעומק הגדה – שם איש אינו מבקש להיכנס לישראל. 12:00 – נותרו 8 מעוכבים ואחד בחקירה.12:14 – הגיע הצעיר שהיה מעוכב בג’בארה. שמחנו לראות שהטלפונים של תמי הועילו והוא בדרכו לביתו. משם המשכנו למחסומי ג’ית, יצהר, חווארה, בית פוריק וצומת תפוח. בכולם עמדו הפלסטינים, נבדקו ונבדקו ושוב פעם נבדקו ולמזלם בשעות אלו, היום, לא היו תורים ארוכים ומיגעים. פגשנו את משמרת הצהרים בחווארה והשארנו אותן לסבלותן.