קבוצה של אנשים  ישבה ליד מדורה כאשר החנינו את המכונית לצד הדרך. הם עברו את המחסום בשעה 4:30. למרות שהמחסום נפתח רשמית ב5:00, הקצין האחראי  הפעיל שיקול דעת והורה  לבעלי אישורי שהייה בישראל ל 24 שעות לעבור קודם.

במקום כבר המתינו כמה מוניות. נהג (פלסטיני ישראלי) סיפר לנו שמחיר הנסיעה נע בין 30-10 שקלים (לדוגמה נסיעה למודיעין לעומת נסיעה לרחובות) .

כשהתקרבנו למחסום עצמו, התלונן בפנינו אחד העוברים שבמחסום נמצא רק חייל אחד בלבד  לבדיקת  האישורים. מיד אח"כ ראינו שעתה נמצאים במחסום שני חיילים שבודקים אישורים. רבים  ברכו אותנו בהתלהבות ואמרו שהנוכחות שלנו מאיצה את  תהליך המעבר. הם היו שמחים לו היינו באות לעיתים קרובות יותר!

התנאים במחסום זה בלתי אנושיים, למרות שיש מחסה ארוך המיועד ליחידים  הבאים  לבדיקה (הרמת מעילים, הצגת הנעלים), הרי שמייד לאחר שהם עוברים את הבדיקה הם שוב מחוץ למחסה, וכולם, כ-100 בכל פעם, חשופים לחלוטין לקור ולגשם.

נאמר לנו שהתנאים מחמירים במיוחד בימי שני,  כשמגיעים  פועלים רבים מחברון.

שוחחנו עם שני תושבי חברון ששוהים רוב השבוע בכפר סמוך ומשם יוצאים לעבודה. אחד סיפר שלא עיבד את אדמותיו במשך חמש שנים  עקב הטרדות. נתניה הציעה להם להתקשר לרבנים למען זכויות אדם.

משהו חיובי:  חייל  העביר את אופניו של אחד העוברים מצד האחד של המחסום לצדו השני, מכיוון שהאיש לא יכול היה להעבירם בתוך הקהל הרב. מאוחר יותר ראינו את בעל אופנים העובר במחסום, זה היה  בסוף כשהיו מעט אנשים. האם זה אומר שפלסטינים יכולים לרכוב על אופניים בכביש 443 אפילו למרחק קצר?

היה קשה לאמוד את זמן המעבר במחסום. נראה שזה לוקח כשעה. רבים מגיעים לפני השעה ארבע בבוקר, ואז עליהם לחכות שעה שלמה עד שהמחסום יפתח. מצד שני, אלה שמגיעים לפני "שעת הסגירה" עוברים בכמה דקות.

האחרונים עזבו בערך בשעה 07:00 בבוקר.