מרכז הגדה: דגלים, מאחזים ואלימות- תקיפת חברי מועצת בית פוריכ
נכנסנו הפעם מכביש 55. בדרך מזרחה ראינו שוב את דגלי המשיח על תחנות האוטובוס בכניסות לנבי אליאס – בכניסה המערבית הפתוחה ובכניסה המזרחית הסגורה – וגם ליד עזון ובהמשך הדרך מזרחה. ליד קרני שומרון נתלו שוב דגלי ישראל בצדי הכביש.
ליד ההרחבה של קדומים הוקמה פינת הנצחה, ודגל ישראל גדול מאוד מתנוסס מעליה. מול הכניסה ליצהר נצבעו מחדש כל הבטונדות בצהוב בוהק והוטבעו עליהן סמלי משיח. בהמשך הבטונדות כבר לא היו צבועות בצהוב, אבל גם עליהן הופיעו אותם סמלים, בד”כ חדשים ונוצצים, על רקע הבטון או על רקע לבן.
במחסום עוורתא לא היו חיילים והתנועה זרמה. נכנסנו לבית פוריכ. הכניסה לתחנת הדלק היתה חסומה כי לא היה דלק; אמרו שאספקה אמורה להגיע עוד באותו יום.
הלכנו לבקר את א’, בכיר בעיריית בית פוריכ. כמה ימים קודם לכן פתחיה קיבלה ממנו בווטסאפ תמונות מהתקפה של מתנחלים על חברי מועצת העיר. הוא סיפר שב-20.8 התכנסו בעירייה 15 חברי מועצה, ובהם ראש העיר ושלוש נשים. ראש העיר הציע להעביר את הישיבה לאולם שבמסגד החדש, שנבנה בשטח B. כשיצאו מבניין העירייה המתינו להם ארבעה מתנחלים חמושים, לבושים במדי צבא.
לדבריו, המתנחלים התנפלו על חברי המועצה, דרשו מהם לכרוע ברך, להניח את ידיהם על ראשיהם ולהרכין את הראש עד שפניהם נגעו באדמה. גם על הנשים לא פסחו. במשך כשלוש שעות הם הוחזקו כך בשמש הלוהטת. כשביקשו מים, המתנחלים צחקו ושתו לנגד עיניהם. ארבעה מחברי המועצה הוכו בקתות רובים. לא’ נשברו שתי צלעות. חבר מועצה אחד נפגע בפניו ובעינו; אחרים נחבלו בכל חלקי גופם ונזקקו לאשפוז. רק כשהגיע למקום ג’יפ צבאי הם שוחררו מידי המתנחלים ופונו באמבולנס לטיפול רפואי.
א’ סיפר עוד שהמתנחלים מגיעים לשטחים החקלאיים של בית פוריכ ומגרשים את החקלאים מאדמותיהם. רבים מתושבי העיר עבדו בעבר בישראל בענף הבניין. מאז שאיבדו את מקור פרנסתם הם חזרו לעבד את אדמותיהם, וכעת גם האפשרות הזאת נפגעת. בזמן שהיינו אצלו פגשנו גם אדם העובד עם ארגוני סיוע מצרפת ומאנגליה, המעניקים לילדים סיוע נפשי.
מבית פוריכ נסענו לפגוש בחווארה תושב יתמא שהיה צריך לחתום על ייפוי כוח. בדרך חזרה מחסום עוורתא כבר היה מאויש, וכרגיל, ברגע שמאיישים אותו מתחילים להשתרך תורי מכוניות.
פגשנו את האיש בחווארה, ומשם נסענו לבדוק דיווח שלפיו מתנחלים השתלטו על בית ספר בפאתי העיירה. כדי להגיע אליו צריך לנסוע בדרך עפר ולעבור מתחת לכביש העוקף. כשהתקרבנו ראינו שעל בית הספר, שנראה ריק, מתנוסס דגל פלסטין. נראה שבאותו זמן לא היו במקום מתנחלים או חיילים; אילו היו שם, מן הסתם היו מסירים את הדגל.
הדרך נמשכת עוד מעט ואז מסתיימת. בין עצי הזית ראינו מאחז קטן. מרחוק אפשר היה להבחין בכמה כלי רכב וכנראה גם במאהל, ודגל ישראל התנופף מעליהם. אחר כך צילמנו את המקום מהכביש המחבר בין חווארה לבורין.
בכניסה הצפונית לחווארה הוצבו בטונדות שגם עליהן חותמות משיח חדשות ומבהיקות. על אחת מהן נכתב גם ‘מוות לערבים’. המשכנו לבורין לבקר את חברתנו ד’.
כשנכנסים לבורין אפשר להבחין, מעבר לכביש 60, בשלל מאחזים במורדות היורדים מיצהר. דרכים נפרצו אליהם ודגלים מתנוססים מעליהם. ד’ סיפרה שטרקטור נכנס גם אל השטח של בורין, בצדו השני של כביש 60, ועצי זית נעקרו. ככל הנראה הצבא או המנהל האזרחי ביצעו שם “חישוף” – כריתה של העצים ברצועה שרוחבה כמה עשרות מטרים לאורך הכביש. מדובר בעצים הקרובים לבתי בעליהם הפלסטינים ורחוקים מהכביש עצמו. חישוף דומה נעשה גם במאדמא ובמקומות נוספים, ובאופן אינטנסיבי מאוד.
מתחת לכפר תל ראינו דרך עפר שדגלים נתלו משני צדדיה והיא מובילה למאחז בשיפולי הכפר. אי אפשר היה לעצור ולצלם, כי אין שם מקום בטוח לעמוד. בהמשך, פחות או יותר מול כביש הגישה לאימאתין, ראינו דרך עפר נוספת, שגם משני צדדיה דגלים. היא מובילה למאחז שכבר קיבל שם – חוות שער העוז. עצרנו וצילמנו.
גם מצפון-מערב לפונדוק ניכרת השתלטות מתרחבת על האדמות. המתנחלים גידרו בדגלים שני מתחמים, הציבו בהם כמה קרוואנים וכבר העניקו להם שמות. המאחזים, הדרכים החדשות והדגלים הולכים ומתרבים לאורך כל הדרך… כמו כן נמשכות עבודות על כבישים ליד פונדוק (כביש עוקף?).
נקודת האור היחידה הייתה שבצדי הדרך החלו לפרוח חצבים. הסתיו מתקרב.
תיאור מיקום
בורין / יצהר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בורין
כפר פלסטיני בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.
חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.
קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.
במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.
מניעת המסיק ב-2023 הייתה אלימה מתמיד. חיילים ומתנחלים עברו עם נשק שלוף בין בתי הכפר ודרשו מאנשים להפסיק למסוק בכפר עצמו ובשטחים הפרטיים מחוץ לכפר. המתנחלים פשטו על שטחי הפלסטינים וגנבו יבול. 300 עצי זית של תושבי בורין, ליד יצהר, נעקרו. איבוד הפרנסה מהזיתים גורם לנזק כלכלי ארוך טווח למשפחות החקלאים, ומביא אותם עד לחרפת רעב.
(מעודכן לנובמבר 2023)
Ronit Dahan-RamatiAug-24-2026בורין. מבט אל מאחזים ליד יצהר
-
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Ronit Dahan-RamatiAug-24-2026חווארה. בית הספר בפאתי העיירה ומאחז נחבא בין העצים
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-



