נסענו למתחם של כחמש משפחות אבו קביטה הגרות בצמוד להתנחלות בית יתיר, בצד הישראלי של הגדר אבל נטולי זכויות ככל הפלסטינים בשטחים הכבושים.

בשל כך שגרת יומם רצופה צורך קבוע לעבור במחסום מצדות יהודה .ילדים לביה”ס באימנייזיל ומבוגרים לכל צרכיהם ביטא.

למרות שכולם רשומים ומוכרים, כל מעבר כרוך בצורך בתיאום ובאישור. מאז 7.10 הכול יותר קשוח ופוגע.

הם כמובן לא מורשים לצאת לעבוד בישראל, אבל גם לעבד את אדמותיהם ולרעות את צאנם לא יכולים. גדרות ושערים הוקמו ע”י אנשי חוות טליה שמולם, בתאוות נקם על רצח אמם כשבקרה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10.

משתוללים בסמכות וברשות עם נשק ומדים שקיבלו מצה”ל, מפטרלים, פוגעים ומצרים צעדים. וכשמתלוננים אלה ואלה למשטרה, רק הפלסטינים נעצרים ונחקרים. כמובן שמם ידידיה ובצלאל טליה וברוח אביהם יעקב (האפריקנר שהתגייר והביא ערכי אפרטהייד גם לכאן) הם מתנהלים כאן ומקבלים את מלוא הגיבוי מבן גביר.

קנינו למשפחת אבו קביטה מצרכי יסוד .

ישבנו במערה שהם כרו לעצמם, בעיקר מוסטפא ואשתו לפני כמה שנים, אחרי שהרסו להם ב-2016 את מבני המגורים שלהם. במערה תמיד יותר קריר בקיץ וחמים בחורף, אומר לנו מוסטפא.

אתמול, הוא מספר, הסתובב בצלאל עם הטרקטורון כדרכו מסביב לבתיהם. כך הם עושים בכל שעות היום והלילה, מעשי אדוני הארץ, טורדי מנוחה, כשגרה, גם כשלא קורה דבר ממשי. עוד מספר מוסטפא שלפני חודש ישבו כל בני המשפחה בערב בחוץ. לפתע רעש מהגבעה שלמרגלותיה הם חיים, שם נמצאת מכינת בית יתיר. יצאו נערים מהמכינה והחלו לזרוק אבנים. כשהלך לגדר לבקש שיפסיקו, הגיע מדריך בשם משה לברר מה קורה. כששמע ממוסטפא על זריקות האבנים של נעריו, לקח אחריות והבטיח לטפל שזה יפסק. וכך היה ומאז שקט. אז יש גם משהו חיובי שקורה שם.

אבל הם סובלים כל הזמן מבעיות שעושים להם במחסום מצדות יהודה. כולם קשוחים יותר, מתנהגים גרוע יותר ודורשים תיאום על כל דבר שפעם לא היו צריכים אישורים עליהם. הזכיר במיוחד התנהגות גרועה של פקחית בשם שרונה. בסוף תמיד מאשרים להם לעבור, אבל הכול בקשיחות רבה. גם מוסטפא וגם מחמוד, דודם, הגר , אותו ביקרנו גם כן אחר כך, מספרים על מפגש שאורגן בינם לבין נציגי המת”ק לבקשת עו”ד קמר משרקי שהגישה בג”צ בעבורם. הבג”צ הוא על ההתנהלות הפוגענית של השלטונות מאז המלחמה .

מחמוד, שעדיין לא מסוגל לגעת בהריסות בית בנו מלפני כמה חודשים, מספר על המפגש שנכחו בו גלעד, מנהל המחסום, נציג מהמת”ק, בני המשפחה והעו”ד קמר, עפ”י בקשת השלטונות, בגלל הבג”צ שהגישה כנגדם.

הוא מספר שבמפגש שאלו אותם מה הבעיות שבגללם הוגש הבג”צ. ואז הם אמרו לשלטונות שגם אחרי תיאום ואישור עם המת”ק הפלסטיני, כשבאים למעבר עם השעורה לכבשים, אמרו להם שאסור להם לעבור. למה ההקשחה הזאת פתאום, על כל התנהלות שגרתית, שלפני המלחמה לא היתה כזו, ענה להם גלעד: “אלה ההוראות”. אם אין מתקנים מתאימים כמו במחסום מיתר, לבדוק את שקי השעורה, אז צריך לחכות שיביאו כלבים לרחרח .

איך נגיע למחסום מיתר? הרי אסור לנו. מלכוד 22 ממש. למה לא מאבזרים גם את המחסום הזה באותם מתקני בדיקה? מכונות השיקוף האלה, למה אנחנו צריכים לחכות לכלבים וכלבנים? אחרי שכבר תואם ואושר מעבר מצרכי מזון לאדם ולבהמה. אנחנו קורבנות של חוסר הארגון של המדינה, הוא אומר. בכלל מתחקרים יותר מידי כל הזמן: מאיפה באתם, לאן הולכים, מה עושים? כל זה לאותם אנשים מוכרים ומקבלי אישורים, דברים שלא עשו לפני המלחמה. הכול יותר קשוח, יותר אלים, יותר פוגעני, אומר וצודק: “אין חוק ואין צדק”. לשאלתי על סיכום הפגישה, אם הוחלט משהו. עונה מחמוד:  לא הרגשנו שמישהו מעונין להקל עלינו פשוט להגיע הביתה.

שגרת כיבוש.

אני מוסיפה שישראל מיטיבה להגיב בעיקר למה שכבר קרה.

מישהו ממש מעוניין שתפתח חזית מלחמתית .