אחרי שיחות עצובות עם מוסטפא בסופ”ש גם ב-12 בליל ה-6.2, היה ברור שחייבים לבקרם, לראות לשמוע ולעזור כמיטב יכולותינו. כבר ימים ובלילות טרם בואנו הוא שלח לי צילומים של עצי זית שנעקרו בלילה ע”י מתנחלי בית יתיר החיים בצמידות לנחלתם. כשקראו למשטרה הראו להם השוטרים את ערמת העצים העקורים, מה שאיפשר להם למחרת לשותלם שוב. בתמונות ששלח ראיתי את הילדים נוטעים בשמחה .

וזה בחלקה שבג”ץ קבע שהיא שייכת להם והוחזרה אחרי נסיון המתנחלים להשתלט (כתבתי על כך בדוחות  קודמים).

בלילה הבא, בזמן אמיתי 12.00, מתקשר מוסטפא ומראה תמונות שמצלם את אותם זיתים עקורים שוב. הפעם גם שברו אותם ולקחו כדי שחס וחלילה לא יטעו שוב.

משפחות אבו קביטה , כזכור, מעבר למחסום מצדות יהודה, בשטח שנחשב ישראל והגדר עוקפת אותם. מצב מיוחד זה מותיר אותם תושבי ישראל נטולי זכויות .הילדים עוברים ללמוד באימנזיל דרך המחסום כל יום והם צריכים לעבור בו כל פעם שזקוקים לקניות וסידורים ביטא.

שוב להזכיר שמה-7.10 ממררים המתנחלים את חייהם ומחפשים ומוצאים סיבות למעצרים הטרדות ונסיונות חוזרים להשתלט חזרה על שטחים לא להם. המצוקה הכלכלית נוראה בהעדר היתרי עבודה לצאת לישראל והגבלות תנועה גם לצאת למרעה ולעבד את חלקות השדה שלהם. בזכות תרומותיכן יכולנו לההיא מצרכי יסוד ומזון ל-5 משפחות וגם שקיות בגדים ונעלים שנתרמו. הילדים כבר מכירים ושמחים לבואנו ופורקים בשמחה את שקיות המזון והבגדים.

עותמן, שידו נפגעה קשות מתקיפת מתנחלים, היה עצור לחינם חודשיים. הוא מספר שבגלל היעדר טיפול רפואי בכלא היד נותרה פגועה כואבת והוא מתקשה לתפקד איתה. בנוסף לאירועי העקירה שהחלו ביום שישי, 1.6, המתנחלים חזרו ועקרו שוב במוצ”ש וגם גנבו את השתילים בפעם השנייה. המשטרה כל פעם מוזעקת ומגיעה אבל מלבד להפגין נוכחות והצעה ללכת להגיש תלונה לא עושים דבר .

למה הם לא גובים את התלונה ורושמים אותה כך שהאנשים לא יצטרכו לאתגר את עצמם להגיע למשטרת קרית ארבע במציאות המטורפת הזו? לאלוהי הכיבוש הפתרונים. אלה היו 20 שתילי זיתים יפים וגדולים שחבר בעל משתלה מיטא תרם להם.

עוד מספרים מוסטפא ועותמן שלפני כמה ימים הגיעו מתנחלים עם לובשי מדים (מתנחלים מתחזים) בצוהריים ופשוט הסתובבו בבתיהם בלי לומר דבר והלכו.

וזה אירוע שחוזר על עצמו כל הזמן.

 התעמרות בסמכות וברשות.

תמונות הנטיעה והעקירה צולמו ע”י משפחת אבו קביטה.