בית לחם, מת"ק עציון

היום הגענו  לפני 12:00.כסאות חדשים בחדר ההמתנה עדיין מכוסים בניילונים. נראים יותר חברותיים מהכסאות הישנים – מברוק.היו ממש מעט אנשים אולי חמישה שחיכו למגנטיים ועוד שניים לשב"כ.  שוב נתקלנו באיש שצריך להיות בירדן בדחיפות.אמו חולת לב, נתנו לו לצאת להיות איתה בבית החולים יחד עם זימון להיום לשב"כ. האיש חזר מירדן והתיצב. אז מה הפרוצדורה לגבי מי שהשב"כ מונע ממנו לצאת לירדן?

 1-      עליו להגיע למת"ק הישראלי – אם החיילים שולחים אותו למת"ק הפלסטני הם סתם מטרטרים אותו, ולבקש טופס בקשה לברור ליציאה לירדן. עליו להמציא מסמכים המעידים על סיבת רצונו לצאת לירדן. למשל במקרה שלנו להוכיח שאמו היא אמו ושהיא חולה והיא בירדן.

 2-      עליו להיפגש עם הגורמים הביטחוניים לברור מניעתו .

  3-      הגורמים הביטחוניים יחוו דעתם ויחליטו אם לאפשר או לא לאיש לצאת. התהליך יכול להמשך עד שישה שבועות.

 4-      במידה ולא אושר יש טופס ערעור אותו מגישים עם עוד מסמכי זיכוי והוכחות . גם זה יכול לקחת עד שישה שבועות

.5-      אם גם אחרי הערעור לא אושר – יש לחכות שנה ולנסות שוב. או לגשת לבג"ץ…..

 מזעזע? 

עוד דבר שהרגיז היום: אישה ממוצא רוסי עם ת.ז. פלסטינית בקשה להוציא כרטיס מגנטי , החיל שהכניס את האנשים פנימה החליט שהיום אין מגנטיים חדשים וכשפניתי אליו אמר לי : את יכולה לדבר עם המפקדים שלי" ואכן דיברתי עם איאד הרמת"ק – אלא שעד שזה ענה האישה בזעם רב השליכה את תעודת הזהות שלה קללה כמה קללות והסתלקה ( המלווה שלה אולי בעלה אסף את הדברים מהרצפה).  יש גם בעיה עם אישורי העבודה – אני עדיין מנסה לברר מה העלות הממשית של משרד התעסוקה וכמה העובדים נאלצים להפריש למעסיקיהם בניגוד לחוק ולמוסר עבור עבודתם. נושא ממש קשה ובעייתי. במעבר רחל היה ממש שקט אחרי שהבוקר היו עיכובים קשים מ-08:00 עד 10:00.