סוסיא - השנה יש המון זיתים, אבל כבר יצא צו של הצבא שהשנה אין מסיק !
המעבר במחסום מיתר, כרגיל, נטוש. אין כמעט רכבים בחניה… כבר 3 שנים שאין כניסה של פועלים לעבודה בישראל.
אין עבודה, אין פרנסה, 3 שנים!
נסענו לכביש 317, לסוסיא. בדרך, בעשהאל, עבודות הרחבה של כביש הכניסה ליישוב. משמאל, במאחז חדש יחסית, הוסיפו קרוון.
הגענו לסוסיא, לאחמד וחלימה. גם הבנות החמודות היו בבית. בית הספר פועל רק 3 ימים בשבוע. סידור זה נמשך כבר זמן רב, בשל קשיים כספיים של הרשות.
על העצים שליד הבית רואים המון זיתים, אבל כבר יצא צו של הצבא שהשנה אין מסיק!
זו פגיעה קשה בפלסטינים, כי זה כמעט המוצר האחרון שנשאר להם לפרנסה…
מהאירועים לאחרונה:
לפני 3 ימים הגיע נחמן המתנחל על סוס, הסתובב מסביב לבית, קילל, צעק שילכו מפה והלך לו…
לפני כשבוע היה אחמד עם הכבשים שלו (כ-30) ליד הבית. נחמן הגיע עם האוטו שלו, ירד מהאוטו וניסה להבריח את הכבשים. הוא הורה לאחמד שלא יוציא יותר את הכבשים החוצה מהדיר שלהן!
הם עוברים כל הזמן ליד הבית, עם סוס, רכב, טרקטורון, ומשגעים את המשפחה ומשפחות אחרות…
לפני כשבוע הגיעו בערב חיילים (אחמד חושב שאלה היו מתנחלים במדים) עם טנדר, דפקו בדלת ולקחו את הטלפונים של המשפחה. הם ישבו כ-40 דקות והסתכלו בטלפונים. אמרו למשפחה שהם לא יכולים לצלם…
זו הייתה סתם הטרדה, ובסוף גם דרשו שיזיזו את הכלב מצד אחד של הבית לצד השני… למה? ככה!
בסוף החזירו את הטלפונים והלכו.
יש מבנה של השכנים שמתנחלים רצו לשרוף. הם הצליחו לשרוף חלק ממנו וכתבו על המעקה ״נקמה״.
בלילות ישנים אצלם אנשי נוכחות מגינה, וההרגשה שלהם היא שבלעדיהם הם ממש בסכנה…
המשכנו בדרך, ומצידי הדרך רואים שדות נטושים של הפלסטינים ושטחים מטופחים של המתנחלים…
לתפארת מדינת ישראל.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerOct-17-2026שלט שהונח ע"י המכנים עצמם הרועים החלוצים, במאחז הצמוד לקוואוויס
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerOct-17-2026שלט שהונח ע"י המכנים עצמם הרועים החלוצים, במאחז הצמוד לקוואוויס
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-


