סוסיא - השנה כבר לא זרעו שעורה כי השעורה הקודמת נאכלה ע"י הכבשים של עמישב פלד והפרות של שם טוב לוסקי
נסענו לעזאם וואדחה לבקר ולראות מה שלומם .
כבר בכניסה מכביש 317 לכביש הפנימי לסוסיא, מבחינים בשני דגלי צה”ל שמסמנים את הבסיס הצבאי בקצה הכפר. דגלי ישראל מתנופפים בכל מקום אפשרי להוכחת השליטה.
הישיבה איתם בפתח הבית, כשרוח נעימה נושבת והצמחים שהם מטפחים עם האדניות שבונה עזאם במו ידיו, היא הוכחה לרצון לחיות בשקט ונורמלי.
על כוס תה שמגישה ואדחה אנחנו שומעים כמה זה רחוק מהמציאות.
נשארו עם 30 ראשי צאן, מתוך 70 כי אין אפשרות לצאת למרעה. שטח השעורה נאכל ע”י הכבשים של עמישב פלד והפרות של שם טוב לוסקי.
השנה כבר לא זרעו כי היה ברור שלא כדאי .
כל יום הרועה של עמישב פלד מההתנחלות סוסיא, מגיע עם העדר שלו, למרות צו אלוף שאוסר על פלישה לסוסיא הפלסטינית, עד לבתים של הכפר.
עזאם מספר על פלסטיני בשם עלי סבאח, חולה סרטן, שביתו ליד מחסום בית יתיר, שמתנחלים גנבו לו בלילה את כל העדר, סה”כ כ-60 כבשים.
תושבים מסוסיא והסביבה תרמו לו כ 15 כבשים.
אין כמעט יום אחד שעובר שמתנחלים, ובראשם שם טוב לוסקי, מתנכלים ומתעללים, פוצעים ואף הרגו תושב המקום.
המצב הכלכלי בכי רע.
גם עזאם וגם בניו מחוסרי עבודה אחרי שנים רבות של עבודה בישראל.
השארנו מצרכי מזון, בגדים כדרכנו.
עזאם נעים הליכות ואדם מעניין ומרתק. כמה כואב שזה מצבם.
#זההכיבוש
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jun-14-2026סמדר עם עזאם וואדחה בסוסיא
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-