בפנייה ימינה מהמחסום לכביש 60, במקום שהיה בו אוהל צבאי והורד לאחרונה, מספר חיילים תחת העצים.

בהמשך, קצת לפני זנותא, בצד ימין של הכביש, 2 חיילות נמצאות סמוך לאוהל קטן שהקימו.

חלק מסוללות העפר שסגרו את הכניסות לכל הישובים הפלסטינים, החל מראש השנה, הוסרו.

בוואדי ג‘אחיש, הכפר שעשרות מתנחלים פלשו אליו בסוכות והרסו כמה אוהלים של תושבי המקום, ניראים האוהלים שהוקמו מחדש.

בכניסה להתנחלות סוסיא ניצבת משאבת בטון – ראיה לבניה. המיכלית שהביאה את הבטון, יצאה משער הישוב כשחלפנו שם.

בא–תוואני פגשנו את נאסר נוואג‘עה. הוא מקבל טלפון מתושב בני נעים שמספר לו שמתנחלים מפני חבר גנבו את הזיתים שנמסקו והרסו 25 עצי זית. תורמים דואגים להביא עצים חדשים, אך יקח שנים עד שיניבו פרי.

הכרנו את אמה של אשתו של נאסר נוואג‘עה ואת גיסתו שוג (הדוברת אנגלית). ניהלנו שיחה קצרה והבטחנו לשמור על קשר. האנגלית נלמדה בבית הספר בא–תוואני, ופעם בשבוע קיבלה חיזוק מכמה מתנדבות ישראליות ששוהות שם בתדירות גבוהה.

משם המשכנו לסוסיא, לעזאם וודחא. כרגיל התקבלנו בשמחה.

עזאם לא עובד כשבועיים אך ימשיך בקרוב. הסיבה היא שהקבלן סיים עבודה ברמת גן, ועתיד לעבור לדימונה. עזאם מספר שאין לו ברירה – חייב לעבוד למרות בעיות קשות בגב. המשפחה המורחבת נמצאת שם לעתים קרובות. גם מתארחים וגם מסייעים בעבודות החקלאות.

אחד הבנים עזר כספית, אך תקופת הקורונה הרסה את העסק שלו שפירנס יפה. (נאלץ למכור שלושה טרקטורים גדולים).

ביום שישי שעבר עזאם חזר מהמעבר במיתר. היו מתנחלים שהתפללו וכמו כן שוטרים וחיילים. בכניסה לסוסיא הייתה חבורת צעירים מתנחלים מסוסיא. היו להם שרשראות ואלות. היו במרחק של כ–20 מטר ממנו. הם קללו את עזאם, אך הוא הקפיד שלא להתייחס אליהם. נכנס לביתו ונזהר מאד שלא יזרקו עליו משהו. חלק מהם נכנסו לשטח ביתו, אך הוא הזהיר את השכנים והם עמדו בחוץ. לבסוף המתנחלים עזבו. עבר בשלום, בזכות האיפוק והשליטה העצמית של עזאם.

הערת לאה שקדיאל:

ביום שישי האחרון התקבלה ידיעה מקבוצת “בני אברהם חוזרים לחברון” כי אבו ענאן ג‘אברי שגר בין קרית ארבע לגבעת האבות ליד בית כנסת חזון דוד, מתכנן את מסיק הזיתים שלו ביום שני (היום) ומבקש סיוע של מתנדבים יהודים. אלא שזה התבטל כי שלטונות הכיבוש הודיעו לו אמש שזה בלתי אפשרי.