סוסיא - רצף חוות סביב הכפר מהווה טבעת חנק
נסענו לסוסיא כדי לפגוש את משפחת נוואג’עה, ע’ וו’. פגשנו גם את נ’, שכנם, תחקירן של בצלם.
בדרך חלפנו על פני מצפה אשתמוע, מאחז בלתי חוקי ותיק. במקום מתבצעות עבודות פיתוח נמרצות, כפי שניתן ללמוד מכמות הציוד ההנדסי הפועל שם. גם כביש הגישה למאחז מורחב. נמשיך לעקוב.
בסוסיא הראה לנו ע’ שוב כיצד כיתרו המאחזים החדשים את התושבים, כשהם פרוסים על הגבעות שמסביבם: החל ממשפחת לוסקי, הסמוכה לסוסיא הקדומה; דרך המאחז של נחמן ומאחז חדש נוסף מול משפחת שינראן; ובהמשך – שכניהם ולדמן ומשכן הרועים של עמישב פלד, הנמצא כבר בקרבת ההתנחלות הוותיקה סוסיא.
המגמה של יצירת רצף התיישבותי סביב הקהילה, כמעין טבעת חנק, ברורה לחלוטין.
עאזם הראה לנו סרטונים שבהם מופיעים המתנחלים שחר כהן ועוזי אליהו. לדבריו, שחר כהן מסתובב במכונית פז’ו אדומה, מאיים על התושבים ומביא עמו צעירים המיידים אבנים, מציתים אש ומכניסים את עדריהם למטעי הזיתים ולשדות השעורה. בסרטונים ניתן לראות פרות רועות בשדות הפלסטיניים.
המשטרה מגיעה כאשר אנשי המקום שולחים לה תיעוד מצולם. השוטרים רואים בסרטונים את המתרחש, אך דבר אינו נעשה: איש אינו נעצר ואיש אינו נחקר. בסרטון אחר נראה שחר כהן מחבל בארון החשמל של משפחת נסר. בסרטון נוסף נראות הפרות של המתנחל שמטוב לוסקי עולות על שדה שעורה פלסטיני ואוכלות את היבול.
ע’ סיפר כי מסר לאחד מפעילי השלום המסייעים לתושבים את פרטיו של שחר כהן, כדי שיעבירם למשטרה. בעקבות זאת התקשר אליו קצין משטרה וביקש את פרטיו האישיים, בטענה שהוא מבקש לברר מהו מקור המידע. ע’ סירב למסור אותם, משום שהיה ברור לו שכך תופנה החקירה אליו – ולא אל שחר כהן, שאותו הוא מגדיר עבריין טרור.
אירוע נוסף שבו היה מעורב שחר כהן התרחש בוואדי רחים הסמוך. הוא הגיע למקום עם שלושה אנשים חמושים ברובי M16. אחד מהם היה רעול פנים ועטה כפפות. שחר כהן ניסה לפתוח קבר בן עשר שנים של אישה ממשפחת שינראן.
המשטרה הגיעה למקום וראתה את המתרחש, אך המתנחל נמלט ולא נעשה כל מאמץ לתפוס אותו.
ע’ סיפר כי מלבד האירועים האלה, שקט אצלם. ואולם, בח’לת אל-חומוס הסמוכה חותכים המתנחלים גדרות ומכניסים את פרותיהם עד לפתח בתי הרועים. בור המים שבו צולמו כשהם מתרחצים בעירום ממשיך לשמש אותם כמקווה.
נ’, תחקירן בצלם, סיפר לנו בפרוטרוט על אירוע שהתרחש לפני כשבועיים בח’לת אל-פרעה. אישה שהתלוננה כי מתנחלים הציתו את ביתה נעצרה בחשד להגשת תלונת שווא. חוקרי הזיהוי הפלילי טענו כי השריפה נגרמה מקצר חשמלי בבית.
האישה הוחזקה לחקירה בכלא דמון במשך כמעט שבועיים. לבסוף נשברה ואמרה לחוקריה שאולי מה שראתה היה מעין חלום בלהות: חמישה רעולי פנים עטורי ציציות המציתים את הבית. ואולם, לדברי נ’, ברור שמקור האש היה מחוץ לבית, שכן הדלת והחלונות היו הראשונים שעלו באש.
האישה שוחררה בערבות בסך 3,000 ש”ח ונקבע מועד למשפטה בגין הגשת תלונת שווא. לאחר כמעט שבועיים במעצר היא שוחררה ונלקחה, כשהיא במצב קשה, לבדיקות בבית החולים בג’נין. היא חולת לב וסובלת גם מבעיות במעיים. יש לה חמישה ילדים, ובהם ילדה בעלת צרכים מיוחדים.
ביום המשמרת שלנו היא הייתה אמורה לחזור לביתה. בכוונתנו לבקר את המשפחה במשמרת הבאה.
נ’ וע’ אומרים כי בעקבות התלונות המגיעות מכל רחבי העולם על המתרחש באזור, הרשויות מנסות להציג כל אירוע שלא תועד במצלמות כתלונת שווא של הפלסטינים.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Aug-31-2026מיכל עם תחקירן בצלם נסר נוואג'עה בסוסיא
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
