9:20 – עזבת טביב, בבית של מוסה
מוסה נכנס בשעה טובה לבית החדש אותו הוא בונה כבר כמה שנים. לא הכל גמור כי בסוף אין כסף לדלתות של ארונות המטבח המרווח ולאמצעי חימום, אבל המשפחה נהנית ובגינה הרחבה שלו עצי פרי וצמחי תבלין לצד גינת ירק. אנחנו יושבים ברחבת הכניסה המוארת ונהנים מתה מתוק ומיץ חרובים שמוסה עושה.

לדברי מוסה, כל יום מזה חודש נכנסים חיילים לכפר בשעות אחה"צ, מוציאים צעירים מהבתים, קושרים ועוצרים אותם לחקירה. הטענה היא תמיד זריקת אבנים בכביש 55. לפני כעשרה ימים נעצר ס' בן 20, ולטענת הפלסטינים הוא נדקר על ידי חייל דתי וחזר הביתה אחרי 48 שעות.  ארבעה חיילים מסתובבים רגלית בכפר ובכניסה אליו ומטרידים את הצעירים, הכפר ארגן להם אוהל מיוחד כדי להרחיקם מן הכביש. ביום שישי הקרוב הם מתארגנים להפגנת מחאה על דקירת הבחור.

בכניסה לכפר יש תחנת דלק שהיא בבעלות תושב עזון. לטענת מוסה הוא משת"פ של השב"כ. בעזרתו השתלטו שני משתפי פעולה מקלקילה ועזה על  שטח של בית אריזה עזוב והפכו אותו לאיזור תעשייה זעירה בשירות המתנחלים. קציני ביטחון של המתנחלים שומרים על המפעלים בתוך תחום הכפר, ומוסה טוען גם כי יש נסיון להעביר בטאבו את השטח למשתפ"ים ומשם למתנחלים. זו עוד צורה של סיפוח זוחל של שטחי הפלסטינים באופן בוטה וגלוי. אותו בעל תחנה שעמד בעבר בראש אגודות הכפרים, והיה לו חלק במכירת אדמות פלסטיניות (בעל תעודת זהות כחולה) גם נמצא גונב מים לאורך שנים ממכסת המים של הכפר, נשפט ונקנס בסכום גבוה.

בעיה נוספת אותה צופה מוסה היא בנייה עתידית של כביש חדש שיתחיל סמוך למעלה שומרון, יעקוף את נבי אליאס, יעבור בכיכר בכניסה לעזבת אלטביב  ויסתיים במחסום אליהו. הכביש הזה יגזול למעלה מ-1200 דונמים מכפרי האזור, יגרום להרס של כחמישה בתים בכניסה לכפר וישנה את תוואי הכניסה אליו בצורה שתקשה על היציאה ממנו.

אנחנו נפרדות בחמימות ממוסה, אשתו ושני הילדים הקטנים שעדיין בבית.

10:00 – עזון
פגישה מתואמת בבית המועצה עם ח"ש מנהלן המועצה של עזון. דובר עברית שוטפת.

"אנחנו פה כמו בגווטאנמו, כמו בכלא, חיילים מסתובבים, מצלמות מסביב לכפר, מגדל שמירה ומעצרים של צעירים וילדים. עזון היא נקודה אסטרטגית שחולשת על טולכרם, קלקיליה, סלפית ועוד. הכפר חנוק וסובל מ 47% אבטלה. מונעים מצעירים לצאת לעבוד בישראל הם חסרי מעש וממורמרים, נגרם נזק פנימי לצעירים שמסיתים אותם לשמש כמשת"פים תוך לחץ על מצבם הרגיש, יש רעב בכפר, אלימות גוברת, צעירים מנסים לעבור ללא אישורים ונתפסים. מה שהיה בעבר אחד מהפתרונות למצב, עבודה בארצות ערב, כבר אינו כזה בשל יוקר המחיה הגבוה שם.

מעצר הצעירים, ובמיוחד הילדים שמתחת לגיל 16, משנה את אישיותם. אחרי הכלא הם מסרבים לחזור לבית הספר ולכל מסגרת אחרת וגורמים למתחים קשים במשפחות שלהם.  בנובמבר בלבד נעצרו 33 נערים, רובם מתחת לגיל 16, עד היום עצורים עדיין 23, נקצבו להם תקופות מעצר ארוכות בכלא מגידו. מקבלים ביקורים רק אחת לחודש. בסערה האחרונה סבלו קשות מקור, אך שלטונות הכלא סרבו להתיר להם לקבל מהמשפחות ביגוד חם ושמיכות".

ח' סיפר על מקרה מסוים של נ', בחור שנעצר בהיותו בן 23 לפני שבע שנים ונשלח לכלא נפחא. הוא סירב ללבוש את מדי הכלא והוכה קשות עד שהיום אינו מזהה את משפחתו, נמנעות ממנו תרופות והוא מבודד בכלא. מצבו בכי רע. למחרת פנינו לארגון רופאים לזכויות אדם המטפל גם בחולים אסירים. הם ביקשו שהמשפחה תפנה אליהם ישירות  וכך עשינו. נעקוב אחרי הנושא.

נפגשנו גם עם אב לשני בנים, האחד בן 17.5 שנשפט לתשע שנים על זריקת אבנים והשני בן 15.5 שיושב ללא משפט. הוא התלונן שאין לו כל אפשרות להעביר בגדי חורף לילדיו כי אפשר לרכוש דברים רק בקנטינה, אך אין בקנטינה בגדי חורף. גם נושא זה הופנה למחלקת האסירים בארגון ברופאים לזכויות אדם, 

נושא היתרים והשערים לא הציק להם השנה בגלל התנובה הדלה של הזיתים.

11:40 – חווארה – פגישה עם ר"ד אחראי הרשות הפלסטינית לתיק ההתנחלויות בצפון הגדה
אחרי נסיעה פסטורלית בנופים מושלגים וירוקים, אנחנו מתיישבות בפלפליה בחווארה לפגישה מתואמת עם נציג הרשות, שאחראי על איזור שכם וכל הכפרים שסביבה. לדבריו יש תהליך של הפעלה מחדש של מחסומים שננטשו. כרגע זמנית, בעתיד מי יודע. הוא מדבר על מחסומים פתע פנימיים כמו זעתרה, שבי שומרון, חווארה וצומת ג'ית. ביקורי מתנחלים בקבר יוסף גורמים לסגירת מחסומים. לטענתו, במקרה של הנער שכביכול נורה משום ששיחק באקדח צעצוע, הבחור בכלל מרצה באוניברסיטה ואיך יתכן שישתעשע באקדח צעצוע. עוד הוא טוען כי  המתנחלים נעזרים בחיילים ליצירת פרובוקציות, ומייצרים בעצמים אירועים של זריקת אבנים. אבל הם לא נענשים, עניין של יום ביומו.
באופן מפתיע האיש מעודד נוכחות של נשות מחסוםwatch במחסומים, כאמצעי לגרימת מיתון ואיפוק. לדבריו, הפניות לכל הגורמים שיש להם נגיעה לדבר לא עוזרות. הוא מקבל תלונות ופניות מהכפריים המותקפים ומנסה להזעיק עזרה. אם אין מענה מצד הרשויות הישראליות הוא מפעיל קבוצה פלסטינית, שתפקידה להגן על החקלאים מפני תקיפות והצקות של המתנחלים ומפני הכנסת הצאן והבקר שלהם לשטחי הפלסטינים. ההגנה היא ברמה של אבנים, לא מעבר לזה. הוא מפנה אותנו למאגר המידע של אוצ'ה המתעד את השתלשלות האירועים היומיומית בגדה.
 

הפלסטינים קיבלו בעונת המסיק יום עבודה אחד לכל כפר, לצורך קטיף ועיבוד אדמותיהם בחסות הצבא. "למרבה המזל" הייתה שנה רעה לזיתים ולכן כמעט לא היתה בעיה עם היבול, אבל הרבה עצים נעקרו וניזוקו.