סיור בגוש עציון
נסענו ופנינו מועדות לבת עין שם חיפשנו את בית השייח’, המבנה הוא בן שתי קומות וכיפה, וחשבנו בשל כך שהיה מקאם. בינתיים פגשנו אחת מתושבות המקום, שלא ידעה איפה בית השייח’ אך ידעה איפה המעיינות במקום, נסענו אחריה וגילינו מקום מופלא שבו נביעות המספקות מים למספר בריכות. במקום מצאנו חיילים שקיבלו חצי יום לשכשוך במים וכן נשים דתיות עם ילדיהן. המקום שקט ושלו ואינו מגלה את האלימות המסתתרת מאחורי יופיו של הטבע.
רק כששאלנו את אחד התושבים איפה בית השייח אמר נחרצות: “זה לא בית השייח’ אנחנו רק מכנים אותו כך.” הוא הסביר לנו איך להגיע . במקום מצאנו, שמתגורר בו אחד התושבים, והכתובת יהוה מתנוססת עליו. כדי לוודא שהמקום הוא מקאם היינו צריכים להיכנס פנימה ולבדוק אם ישנה גומחת תפילה (מחרב), אך הדלת היתה נעולה.
המקום היה לפני 1948 “משואות יצחק” ומאז ועד 1967 ישבו בו 85 משפחות מפליטי 48 שהגיעו מבית ג’וברין, עג’ור ועין חבלה. ב1967 , לאחר כיבוש הגדה, פינו את התושבים למחנות הפליטים אל- ערוב, אעידה ולמחיים ע’זה ע”י בית לחם. (האינפורמציה נמסרה לנו ע”י אבו אברהים מחרבת זכריה). הוא גם יברר עבורנו אם הבניין אומנם היה מקאם.
תושבי המקום אינם מתירים לפלסטינים בין אם הם אזרחי ישראל ובין אם הם תושבי השטחים להיכנס למקום. (הם לא זיהו את מוסטפה הנהג שלנו כפלסטיני). רק לאחרונה היכו נהג אוטובוס שנכנס לישוב להביא פועלים.
בת עין יושבת על אדמות חרבת זכריה ובית אומר. גם המעיינות שתוארו לעיל: עין אבו זייד, עין אבו כליבה, עין סג’מה ועין חבילה היו ברשות הפלסטינים ונוכסו ע”י המתנחלים.
בחרבת זכריה התבשרנו ע”י אבו אברהים, ראש המועצה, שכבר קיימת תכנית מתאר למקום, שתוכננה ומומנה ע”י המנהל האזרחי ל50 יחידות דיור. התכנית עדיין לא אושרה אך ראש המועצה אופטימי. התכנית מיועדת ל5 כפרים: לחרבת זכריה, חאלת בלוטה, חלת ח’בילה, ואד שחייט וא-שאפה. סה”כ 97 משפחות. שאלנו את אבו אברהים למה רק 50 יחידות דיור והוא נאנח ואמר : קודם כל שיתחילו… בינתיים בגלל מצוקת הקורונה הרחיבו את המסגד מעט, כדי שיכיל את המתפללים מתושבי חמשת הכפרים, שזה להם המסגד היחיד.
כמו כן סיפר, שאנשי בת עין מציקים להם ובאים עם נשק לחרבת זכריה ולכפרי הסביבה. לדבריו, המנהל האזרחי והצבא מגיעים מיד כשקוראים להם ומספקים להם הגנה.
כביש 60
מתבצעות עבודות רחבות היקף להרחבת הכביש. הרחבתו תכביד על חייהם של תושבי אל ח’דר ושושחלה להגיע לאדמותיהם. חציית הכביש כרוכה בסכנת נפשות ואנשי הכפר נאלצים לרכב על חמוריהם מהלך שעה- שעה וחצי או לנסוע במכוניות בדרך לא דרך להגיע לכרמיהם, שלא לדבר על הפקעת אדמותיהם לצורכי הרחבת הכביש. בבחינת “הרצחת וגם ירשת”.
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-