קבענו פגישה במועצת סניריא

שישה פלסטינים קיבלו את פנינו, איש הקשר המכובד, ראש המועצה ועוזר שלו, וכמה אחרים שבאו לספר את סיפורם. לכולם מניעה וכולם מכירים את סילביה וציוותה. קבלנו מהם את הפרטים ונעביר אותם לסילביה בתקווה שתפתור את בעייתם. אחד מהם סיפר שרק השבוע סילביה הסירה מניעה שלו ושל 7 אחיו. שמענו גם על בעיות אחרות בכפר.

צו הפסקת בנייה: לפני 4-5 חודשים הגיעו חיילים ממחסום אייל והודיעו להם שאסור להם לבנות במרחק של 600 מ’ מגדר ההפרדה. איימו עליהם שיהרסו כל מה שיבנה. פנו לבית המשפט שהורה להפסיק את הבנייה אבל עדין לא קבלו צו הריסה. יש להם עורך דין שמטפל בבעיה.כשבנו את הגדר, בנו אותה במקומות מסוימים ממש צמוד לבתים שכבר היו בשטח, כדי להרחיק אותה מההתנחלויות (עץ אפרים ושערי תקוה) ולספח להם את מירב השטח, ועכשיו מנסים להרחיק כל בנייה חדשה ולצמצם את אפשרויות פיתוח הכפר. והמתנחלים – הם כידוע בונים עד הגדר. להם מותר הכול.

בסניריא 3,700 איש, השטח הכולל של סניריא , עזון עתמה ובית אמין, כולם משתייכים למשפחה גדולה אחת, 13,000 דונם.

המסיק– רק כ-5% מהפלסטינים בסניריא קבלו אישור להגיע לכרמים שלהם.

אלה שכן קבלו, קבלו לימים ספורים בלבד ולא הספיקו למסוק את כל הזיתים.

לאחת המשפחות יש 100 דונם של זיתים ורק 2 אנשים מהמשפחה קבלו אישורים.

בקשות לקבלת אישור: כל אחד מהם מגיש בנפרד למת”ק הפלסטיני. רבים לא קבלו בכלל תשובות.

כאשר נותנים להם להיכנס לאדמתם רק בימי המסיק והם אינם יכולים לרסס לגזום וכל טיפול אחר, היבול דל מאוד.

בקשנו שיארגנו רשימה מסודרת של בעלי הקרקעות וכמה דונם יש לכל אחד. ננסה לטפל בזה. אלה שקבלו אישור לעבור דרך שער מס’ 4 – אורנית – נאלצים לעבור מחסום נוסף בתוך אורנית. זה מנוהל ע”י חברה אזרחית. שם הם נאלצים לחכות שעות עד שניתנת להם אפשרות מעבר. כל היום מבוזבז על המתנה.

ביוב  – נסענו לראות את הביוב הזורם מההתנחלות שער אפרים

המשכנו לת’ולת לקנות שמן זית ומשם לחנות בעזון למסור חבילות.