06.10 מחסום חקלאי עאנין

עד שעה זו עברו כ- 15 איש. העוברים אומרים שממתינים עשרות רבות של אנשים

רוב העוברים הם צעירים בשנות העשרים המוקדמות. זהו האישור ראשון  שלהם .היום מצב הרוח טוב במיוחד: יש להם מדינה המוכרת בעולם כולו, והם שמחים בשקט .

רק  בחור  צעיר  אחד  בן תשע עשרה , נ.  אומר שלא משנה לו:   יש מדינה – אין מדינה , החיים שלו בזבל  בין כך או כך , הוא מעשן בשרשרת. לדבריו אם לא יעשן , ישתגע והוא מסוגל לנהוג באלימות  כלפי סביבתו .  בן 19 בסך הכל , כבר אמרנו , נ  מספר שלפני  ימים,  אחיו , הצעיר ממנו , נסה לעבור עם האישור של  אביו לצד תעודת  זהות . חיילים החרימו את האישור והזמינו משטרה שעצרה אותו  ועכשיו אחיו  כלוא למשך   ארבעה חודשים .למרות שאמר לחיילים  מראש, שבידיו אישור חקלאי של אביו הם החרימו  ועצרו. כך האח הבוגר.

אנו שואלות את נ. מאיין העברית הטובה בפיו, והוא עונה :"מבית סוהר"  בגילו  כבר הספיק"לשבת"  4פעמים, כל זאת כאשר נתפס שוב ושוב כשב:ח . לראשונה בגיל 15, בבית הסוהר שהה עם בני גילו יהודים וערבים , שם הלך לבית ספר , שם למד עברית , שם  הכשר לחיים קשים , בן תשע- עשרה בסך הכל  וכבר טעם הכל.

סיפורים שממחישים את עריצות הכיבוש  המנומס ונעים ההליכות הזה שאינו שוכח לברך ב"בקר טוב"  ו"מה שלומך"   כיבוש  השולט בסדר היום  של  התושבים הכבושה  מכתיב להם נוהגים בארצם השדודה .

להלן דוגמאות מהבקור האחרון . סיפורים באנליים .

א. מ. חקלאי חרוץ ומשקיע  נוהג בטרקטור  במטע   שלו שותל לצד העצים  קצת ירקות  להביא הביתה לשתי נשותיו  . המסיק הסתיים  אבל המלאכה לא תמה  והוא מבקש  להשביח את חלקתו. מאחר והכיבוש החליט  שפעמיים בשבוע  מספיקים , הוא מבקש לעבור בטורא, עם הטרקטור דרך ארוכה יותר ,  הוא יודע שידרש לשלם  הוצאות  דרך בלאי  וזמן , והוא מוכן  בלבד שהכיבוש ירשה  לו ,

ב. בן  הטרקטוריסט הג'ינגי  יצא בבקר אך חזר למחסום אחר הצהרים  באיחור  קל  . המחסום היה סגור .  אלולא  הגדר   יכול היה לחזור כרצונו , שהרי בביתו הוא מהלך, אבל עכשיו הכיבוש אומר לו מתי   לחזור  ועליו לצית ולדייק . הוא התקשר למספר הטלפון הרשום על השער אך לא נענה .  חיכה שרכב  צבאי יעבור במקרה , אבל , כאלו להכעיס, לא עבר . בצר  לו חזר לבית דודו  באום ריחן , למחרת כשחזר למחסום  הענישו אנשים זרים את בן הבית כאן  והחרימו את האישור שנתנו לו בחסדם , ואותו  שלחו  למתק.

ג. איש נכה רגל מתהלך עם מקל עובר בכל פעם תחקיר על ידי חיילים על : מה פתאום הוא עובר כאן?  הרי לעבוד אינו יכול אז"לאן אתה הולך?"    

ד. אחר , בעל אישור חקלאי ואישור עבודה רשאי היה לצאת מגלמי לישראל .  לאחרונה,  אחד העובדים האזרחים במחסום ג'למי  החרים לו את אישור היציאה לישראל . כל נסיונותיו לברר מדוע החרם אישור תקף , לא נענו , עובד המחסום סרב להנפיק תשובה  . הפלשתינאי נסע למתק , השקיע זמן וממון  רק כדי שיאמרו לו שם שאין להם מושג מדוע החרם האישור .. שמבחינתם הכל בסדר .

ה. יוצא אדם לעבודת יומו בשדה לשעות רבות , ומחליט לקחת עמו פזגזית קטנה ושקית קפה להכין לעצמו משקה  על האש, שם מתחת לעץ הזית שלו , חיילים מסרבים  לאפשר לו  לקחת ,  בהתערבותו  של וא. התרצו ונתנו לו  להעביר את הכלים המסוכנים הללו.

מדינה או לא מדינה ,   הכיבוש  מנצח ובגדול !

07.30אנו עוזבות אחרי שמעל ל- 100 איש עברו את המחסום

07.35מחסום טורה

רוב העוברים הקבועים  כבר יצאו . בשעה זו עוברים רק חקלאים ועובדי כפיים , למתחם התפר. לכיוון הגדה יוצאים מספר בעלי צווארון לבן , עובדי בנקים ומשרדים. שגרת כיבוש . אין חדש!

08.15  – 7.50   מחסום ברטעה החדש  ("ריחן")

חילופים בצמרת: שרון עוזב ומחליפו יהיה צ'רלי שעבד במחסום  תקופה מסוימת. במתק מחליפה טלי  את מאהדי .

המחסום פועל כרגיל המעבר  מהיר אין עיכובים , פועלי שחק יושבים על ערימות העפר וממתינים להסעה למפעילים..  למה לא  מציבים במקום ספסלים ראויים? למה הם נדרשים להמתין?

במחסום אנו פוגשות איש צעיר תושב הגדה  המפתיע אותנו בעברית"פוסחה" שלו  עברית שלמד בעצמו בביתו. הוא מספר לנו על נוהגים בחברה הערבית בעברית שכמותה קראנו בספרים .רוצה להתחתן עם בחורה שאוהב , מרחוק.  היא לא  יודעת   , חלילה  לה אם תדע , 15,000 שח   הוא צריך למוהר  . ובית גם . אחר כך לבקש מההורים . שלה, אבל אין לו . גם  עבודה אין .  , גם בריאות  אין  ואין גם מי שידאג .. בחור  מוכשר  שהולך  לאיבוד

08.15עזבנו