היום למדנו שחוקי הכיבוש חלים לא רק על בני אדם: הם חלים גם על בעלי חיים. 

מחסום ריחן ברטעה: 14:35

חמישה טנדרים עם סחורה ממתינים במגרש החניה למטה, והנהגים מחכים שהפועלים ישובו מעבודתם.  יש הרבה התמרמרות בקרב הנהגים עקב העובדה שלנהגים מברטעה מותר עכשיו לעבוד פה ובמרחב התפר – דבר שגוזל מפרנסתם של הנהגים מהגדה.
המחסום שקט, כל אלה שיצאו בבוקר מהגדה לעבוד במרחב התפר עדיין לא שבו, ואנו עוזבות למחסום אענין.

מחסום עאנין: 15:20

כאשר אנו מגיעות כל הטרקטורים והחקלאים כבר עברו את השער, שעומד פתוח לרווחה.  ארבעה אנשים מעוכבים ליד השער הפנימי בצד השני. 
היחיד שעדיין ממתין לעבור ממרחב התפר לכפר עאנין הוא סוס לבן. בחור צעיר המוביל את הסוס מתקרב אלנו ומסביר שהסוס נלקח למרחב התפר דרך המחסום לפני יומיים על מנת לקבל טיפול וטרינרי.  הנהג הוריד אותו ואת הסוס במחסום עאנין וכעת הם "תקועים" בצד של מרחב התפר משום שהחיילים לא מרשים לסוס לחזור!  הבחור עומד חסר אונים: הוא לא יכול לעזוב עם הסוס: הסוס לא שייך לו והוא גר רחוק, והוא לא יכול לקשור אותו פה ולעזוב אותו. 

אנו ניגשות אל השער ומנסות לברר מה קורה. חייל אחד, שמציג את עצמו כ- ג', מסביר לנו בנימוס שיש עכשיו נוהל חדש האוסר על מעבר בעלי חיים דרך המחסומים.  הוא מצטער, אבל זוהי החלטה ברמה  אוגדה, ויש לו פקודות.  ג' מצטער, אבל הוא לא יודע מי העביר את הסוס לפני יומיים,  אבל הוא לא יכול להכניס אותו שוב כי הוא חייב לציית לפקודות.  
אנו נסוגות מהשער: יש מצב של מבוי סתום.  סימה מנסה להתקשר לחטיבה. הבחור המיואש צועד הלוך ושוב עם הסוס, שצוהל, רוקע ברגליו, ומתעצבן.  הבחור רוצה למסור את הסוס לבעליו מעבר לשער ולנסוע הביתה, והסוס רעב ורוצה לחזור לביתו גם כן.  אחרי רבע שעה, לפני שסימה מספיקה למצוא את מספר הטלפון של החטיבה – הבחור ניגש אלינו להודות לנו וללחוץ את ידינו: החיילים ויתרו והסוס הוחזר לבעליו הממתין מעבר לשער.  אנו חוזרות לשער כדי להודות לחיילים, אבל החייל עומד עם הגב אלינו ונראה שהוא איננו מעוניין לשוחח איתנו.בינתיים, חייל משוחח במכשיר קשר בג'יפ, מקריא את שמות ומספרי הזהות של ארבעת האנשים שעדיין מעוכבים.  חזרנו למכונית ונסענו לשקד-טורה.

מחסום שקד-טורה 16:10

המחסום ריק לחלוטין. 
סוף המשמרת.