המעבר – שגרתי בקצב סביר, לא נצפו אירועים חריגים. הילד מקבץ הנדבות עומד על ידנו, מנסה במניפולציות של בוגר להביא אותנו לתת לו כסף. הוא לא לומד כי אין כסף, הוא רעב כי אין כסף וכו'. כשלאה נותנת לו 10 שקלים הוא נראה נעלב  ומבקש עוד.

בין עצי הזית ערימות של רעפי חרס. אלה הובאו לכאן  על ידי תושב עאנין, שלא הורשה להעבירם והשאירם בצד. 06.25 לאחר שעברו כ- 20 איש/ה  כולל טרקטורים, עזבנו.

06.45  מחסום ריחן – ברטעה החדש

אנו מחליטות לגשת לשרוול, לצפות באחרוני היוצאים לעבודה וכך שומעות על החרמות של אישורים חקלאיים, מניעתם ללא סיבה, מצוקות וייסורים בלי סוף. אנשים  מעטים  עוברים ביום כזה מכאן לשם. אדם אחד מספר שבנו בן ה 11 לא הורשה לעבור איתו במחסום. האב אומר  שבימים האחרונים  הוא עובר איתו למטע כיון שלא היו לימודים, או שיום הלימודים התקצר לרגל יום השנה למותו של עראפת והוא מעדיף שבנו יבלה איתו מקום שיסתובב ברחובות. והנה היום אמרו לו שאינו רשאי להעבירו כיון שאין בידו תעודת לידה של הילד. האב טוען שלא אמרו לו שעליו להצטייד במסמך וביקש לאפשר לו להעביר את הילד בפעם אחרונה. כל נסיונות השידול שלנו במת"ק לא הועילו. הילד בן ה-11 נשלח בחזרה למחסום ביום גשם קר ורטוב על מנת שיגיע בכוחות עצמו לביתו ביעבד. ילדון בן 11. לבד.בעוד אני ממתינה לברור בעניינו של הבן,  לאה  מבקשת לרדת לחניון התחתון לצפות בנעשה שם, לדבר עם העוברים וללקט מידע,  אלא  שלא התאפשר לה. אי משם צץ לו אחד המאבטחים שמעון ואסר עליה לרדת בטענה שהפרנו אמון כמה פעמים ולמרות מה שנאמר לנו הצטיידנו במזונות ולכן הוחלט לא לאפשר לנו עוד להגיע לחניון התחתון. שיחה עם האחראי שרון מצאה איש כועס ופגוע שטען שאבדנו את אמונו אחרי שיומים קודם לכן נתפסו שתי נשים וצידה בכליהן.  הוגשה נגדנו קובלנה למינהלת  המחסומים ('מעברים' בלשום מכובסת) וכל השאר ידוע מדיווח  נפרד. את הבגדים היה מוכן להעביר.

7.50  מחסום שקד – טורה

טורים ארוכים של מכוניות משני צידי המחסום ופועלים היוצאים לעבודה. איש עוצר אותנו ומספר שחפר במטע הזיתים שלו בטורה שני בורות מים וגילה לאחר מספר ימים שהוא נדרש לסתום אותם כיון שלא קיבל היתר לכך וכי עליו להסדיר את העיניין בקדומים – בית אל.

8.15 עזבנו על מנת לאסוף שניים, אב ובנו מג'נין, לבית חולים רמבם.