06.10 מחסום עאנין (מחסום חקלאי )
המחסום נפתח בשעה 05.30, חיילי המחסום במקומם. בשעה שהגענו מעבר הפועלים היה בעיצומו, עברו כ- 40 פועלים מהכפר עאנין למרחב התפר, ולדברי העוברים גם בדיקת האישורים והרישום נעשו במהירות וללא עיכובים. כיוון שהבדיקות הללו מתבצעות במרכז מתחם המחסום התחתון, בצד הרחוק מעינינו, אנו מתקשות לעקוב אחריו.
בסביבות המחסום מצטברת אשפה (אינספור שקיות פלסטיק, שברי ריהוט, פסולת בנייה ועוד) ומתפזרת לכל עבר. באין גורם אחראי, פנינת הטבע הופכת למזבלה וחבל. מתחת לעצים מושלכים שלושה שקי נסורת (שלא הורשו כנראה לעבור במחסום) ספוגים במי גשמים. חייל חדש מסביר שבמחסום חקלאי כמו זה אסור להעביר סחורה. גם לנסורת ייקרא סחורה במחוזותינו.
06.30 – המעבר רצוף ומהיר. העוברים מעריכים כי עוד כ-50 איש ממתינים למעבר. איש מציג בפנינו את התסריח (אישור מעבר) שלו ואומר שרוב האישורים שניתנו מוגבלים עד לסוף חודש זה (30.9.09) עם סיום עונת המסיק, ולדבריו רק בודדים קיבלו אישור רצוף לשנה שלמה. כול הבקשות לארכת אישורי המעבר (המסיק הוא רק חלק מהעבודות החקלאיות הנחוצות לשמירה על הכרמים והשדות) – נדחו. תושבי הכפר מתכוונים למחות על כך נמרצות, כולל פנייה לאמצעי התקשורת הערביים. השנה כמעט ואין יבול והאיש מאשים את הכיבוש בכך, כיוון שלא מאפשרים לחקלאים לשמור על העצים, לטפח אותם כל השנה (לגזום, לחרוש), לזבל ולשמור עליהם מפני הנזקים של עדרי הכבשים והעזים של יישובים ערבים מהסביבה (למשל אום אל פאחם). "מה לא עשינו, עם מי לא דיברנו," הוא טוען. עם המת"ק הישראלי והפלסטיני, עם קצינים במחסום, עם המועצה באום אל פאחם, ושום דבר לא עזר.

07.00 אנו עוזבות, כאשר להדברי האנשים ממתינים עוד כ-25 איש. בסך הכל יעברו כ-100 איש הבוקר. לא ראינו נשים.

07.10  מחסום שקד – טורה
כמה עשרות תושבים מסתופפים סביב הקרוסלה, כולל עדר העזים. חיילי המחסום מנהלים הכל בשקט ובקצב סביר. בשעה 07.20 מתחילים להגיע התלמידים. הבוגרים עוברים ללא עיכובים ואילו דווקא הקטנים נדרשים להציג מסמך מזהה לחייל הבודק וזה מאמת אותו עם הרשימה שבידו… הקטנים עוברים מאחורי מעקה הבטון למרות שהוא מלא בוץ.

07.30 מגיעות מוניות מיניבוס שמעבירות נוסעים ממרחב התפר אל הגדה, הן נבדקות (אישורים, תא מטען) ויוצאות לדרכן. היוצאים משוחחים בנחת, האווירה "רגועה" כאילו השלמה עם הכיבוש , אחרת קשה להבין את הנינוחות והשלווה שלכאורה מאפיינים את התנהלותם הנינוחה.

בסך הכל עברו כ- 60 איש לתחומי מרחב התפר, כ- 15 איש ממתינים לפני הביתן. 

07.40 מחסום  ריחן – ברטעה
3-4 טנדרים מעם סחורה חקלאית שנאספה בגדה ממתינים לבידוק ולמעבר לברטעה. לא עקבנו אחרי משך ההמתנה. החניון מלא ברכבים פרטיים של היוצאים מהגדה לעבודה במרחב התפר. אנשים עוברים ברציפות,  בס"כ כמה עשרות בזמן שהותנו. לדבריהם בדרך כלל המעבר מהיר לולא עיכובים. לעיתים נוצר לחץ כמו היום, כאשר שובל של עובדים הזדנב בשרוול טרם כניסה לחדרי הבידוק. האנשים התרגלו לנוהלים , ממגיעים כשהם מצוידים במה שנדרש, כמו קיבלו על עצמם את הדין, לפחות למראית עין. לזאת ייקרא "שגרת הכיבוש" השוחקת התנגדות, מקהה את העלבון של בני המזל שברשותם אישור מעבר. הדיווח המשמים שלנו מתאר את מה שאנו רואות, האנשים שאנו פוגשות. את ההשלכות הכואבות של הכיבוש על כלל האוכלוסיה האזרחית, זו הנעלמה, המוסתרת מאחורי גדרות, זו שאינה מגיעה למחסומים, איננו רואות: נפגעי הכיבוש האסורים במעבר, שאדמותיהם מחוללות בשלמת ביטון מלט ותלתליות, שחייהם שובשו ללא תקנה, שאין להם שליטה על הזמן ועל מרחב שבו הם חיים מזה דורות. אנו יודעות הכל ובכל זאת רואות צורך להיזכר ולהזכיר.

08.20 עזבנו .