06.20 מחסום חקלאי עאנין
נראה שחודשו מעט אישורים, ואנו מוצאות בשעה זו עוד כ- 20 איש ואשה ממתינים, אחרי שעברו כ-20 תושבים עד כה.
נציג המתק נמצא במקום ואולי משום כך הדברים מתנהלים ביעילות מסוימת. החיילת היא אותה חיילת , מטענות העוברים נראה שהיא אינה נעימה להם . ניתן להבין: חיילת צעירה חוקרת בעל אדמות קשיש במה שנראה לו שאלות קנטרניות , מאשרת או לא מעבר לאדמות שלו.
אדם יוצא עם שקית קמוטה בידיו:" היא אומרת :"מה זה בכיס", "מה זה בכיס" הוא מחזיר לנו בכעס ומושיט את השקית השחורה המקומטת שבידו להראות לנו את העיוות בחקירה שלה. "אפילו מים אני לא לוקח , שלא תגיד.מה זה?" ..אומר אחר
רגישות של צה"ל לכבודם של האנשים לא מצאנו כאן!
אדם מתלונן על אשפה הנזרקת למטע שלו , כבר שנים , על ידי קבלן זבל ממושב מי-עמי מה לא עשה ועם מי שלא דבר – לא עזר. לפעמים שורפים את הזבל והסרחון נורא. גם העצים נפגעים.
אחר אומר: ביום חמישי החזירו ילדים. אנחנו שואלות אם לבעלים/ההורה היה אישור חקלאי או אישור תעסוקה.
מסתבר שאפילו תקנה פשוטה בנידון כרוכה בכעסים והתרגזויות. האם אין דרך מסודרת לישב את העניין?

07.10 מחסום טורא
הילדים בחופשה עד 1.9.2012
המחסום מסודר:, שביל הולכי הרגל בסופו שער שנפתח על ידי החייל אבל עד שיעבירו את הממתינים , ימתינו אלה עוד מספר דקות, בשני קצות מתחם המחסום ממתינות קבוצות של עשרות בודדות. לגדה יוצאים בעיקר עובדים וסטודנטים צעירים .
משך זמן השהיה בבודקה לבידוק מסמכים הוא ארוך יחסית לפרוצדורה המתנהלת בו. איש צעיר עונה לשאלתנו במשפט מחץ:" אם לא יעכבו אותנו, איך נרגיש בכיבוש?"
07.30 מחסום ברטעה החדש ( "מעבר ריחן" יעני)
זוהי שעה דוחקת של עובדים , בדרכם למקום העבודה, וכאלה החוזרים ממשמרת לילה. כמה טנדרים ממתינים לתורם לבידוק.
המעבר מהיר , מלבד עיכוב רגיל כאשר עובר רכב צבאי – נעצר המעבר ואנו תוהות מי כאן בעל הבית ומי אמור להמתין למי.
08.00 עזבנו