המחסומים פתוחים המעבר שגרתי

540-6.00 מחסום עאנין: לאורך הבוקר עברו כ .50 איש ואישה. הילדים הקטנים, היום חמישה, כל אחד עובר עם מבוגר אחר, היום הם נוסעים לקבץ נדבות בנצרת. ילדים יפים בגילאי שמונה עד 12. עם מניארות של מבוגרים. מזומנים ל”עבודה” בשעה מוקדמת זו של בקר – כבר מזמן סיימו ללמוד. אנשים מבולבלים , אינם יודעים פשר הצווים הצבאיים המתיחסים להמשך תפיסת השטח מעבר לגדר. ספקולציות פורחות באוויר.איש מבוגר, שתבונת החיים שלו נקנתה בהתמודדות יומיומית, מספר על קשיי הקיום. שני בניו בוגרי אוניברסיטה. אחד מהם בוגר משפטים, “לא עושים כלום : רק אוכלים ויושנים כל היום”. אין עבודה אין חיים רק קיום עלוב. הוא עובד כשכיר במטעים זרים, יוצא ליומו עם מזמרה ומסור. מה כבר אפשר לעשות בכלים האלה? הוא אומר בצחוק מר יומים בשבוע הוא עובד תמורת שק קמח של 50 שח , שכן , לשלם בכסף מזומן אי- אפשר. מה הוא צריך 50 קג קמח כל שבוע? אז הוא מנסה למכור אותו. את שקי הקמח מקבל מאונרא – כל מי שנחשב פליט 1948 העזרה שלהם ושל יוניצ”ף מוגבלת למדי הנשים , לעומת זאת, מפונקות היום: כבר אינן אופות לחם אלא קונות מוכן , אינן מוכנות לעבודות קשות, מסרבות לקושש עצים ולהלך עמם או עם כדי מים על ראשן .

6.15-7.26 מחסום טורה-שקד עוברים מעטים. לדברי החיילים, מאז הפתיחה 30 עברו לגדה וכ- 15איש/ה בחזרה. אין תלמידים/ות המורים שוב שובתים. תלמידים בוגרים לעומת זאת, נבחנים . אשה מנצלת את השביתה וחוזרת מג’נין עמוסה ארגזי ירקות עם ילדיה.ועתה ממתינה שיבואו לאסוף אותה לביתה גם איברהים זייד מאום אל ריחן בדרך לג’נין עם אשתו והקטנים שלהם. נוסעים לקנות בגדים חדשים לקראת חתונת אחיו השבוע

 7.40- 9.30 ברטעה החדש/ריחן . עשרות אנשים מסתופפים ליד השער. כשאנו מגיעות הם תולים בנו מבטים- חוסר האונים שלהם מול שרירות הלב באה לידי ביטוי בפנינו. לטענתם הם ממתינים כחצי שעה ויותר. מספרם הרב יחסי בשעה זו אכן משכנע שכך. בירור במחסום כל הרכב: זו אינה שעת ארוחת בקר אלא התנהלות אחרת. סודית!  “שיחכו קצת ” אומרת החיילת.”מה יש?” ,”אז לפחות תסבירו להם, תגידו להם כמה זמן.” “אני לא חייבת להם שום דבר. שיגידו תודה על ?” על מה ? לא הבנתי ולא שאלתי. בין כה וכה. חייל אחר, אולי המפקד , מתקשר, המחסום נפתח ואנשים עוברים פנימה מהירות יחסית.שגרת כיבוש. באיזור מחסומי כלי הרכב ביתנים חדשים . ביתן ובו מכשיר שיקוף עם מסוע לארגזי הסחורות ( אחרי שקנו משאית משקפת במיליון וחצי דולר) בודקה עם עמדת בדיקה אלקטרו מגנטית ועוד שכלולים.במחסום עצמו מסתובבים אזרחים נשואי פנים וקצינים , צי של מכוניות , ותכונה רבה. מתברר שביום ראשון המקום עובר לידים אזרחיות. האם הפלשתינים יודעים על כך? האם תהא לתחלופה זו משמעות על סדר יומם? אין תשובה.סעיד רץ לקראתנו צוהל,.” היום שביתה” הוא מכריז שלא נחשוד בו שהבריז .הוא כבר תלמיד שאטר , הוא מבטיח. שואל אם הבאנו לו אופניים. המעבר לגדה וממנה: זרם קבוע של אנשים , שאינו יוצר טורים ממתינים בד”כ. אין שינוי בשעת פתיחת מחסום ליד יאעבד/דותן . הוא נפתח בשש בבקר ומעכב את הממהרים להגיע אל מחסום ברטעה/ריחן שנפתח בשעה 5.00 לקראת יציאתנו אנו מתעכבות ליד ביתן בידוק כלי הרכב בכביש. החיילת החצופה דקודם ,עונה לשאלות ומסיימת “ברוך השם ביום ראשון אני לא פה” אני שואלת בציניות :” היה לך רע פה ” ובתגובה נהג ממתין, ,חובש כיפה, לא אוהד במיוחד, פותח בסדרת השמצות אנו עונות לו שדבריו אינם ראויים לתגובה ואז הוא פורץ בדברי נאצה וקללות- שהשם ישמור, אלא שאנו כבר לא היינו שם לאסוף את פניני לשונו.