עזון, א-ראס, ענבתא, יום חמישי 7.12.06, אחה”צמשקיפות: סמדר ח., הגר ל. (מדווחת)הגבלות מעבר ותנועה: לא היו הגבלות מעבר לקבוצות אוכלוסיה. המעבר צפונה בכביש 60 עדיין חסום לתנועה בשבי שומרון. ועדיין הכניסה לכפר ג’בארה מותרת רק לפי אישורים. סוללות העפר לאורך כביש 57 בין דיר-שראף לענבתא לא הוסרו, וכמוהן ערימות העפר והסלעים ביציאה מהכפרים הסמוכים לכביש 557: ספרין, שופא (הירידה המערבית לכביש 557). כביש עזון-טול-כארם14:45 – 15:00 אנו עוצרות כדי לשים את השלט/דגל של מחסום-ווטש ורואות משאית העולה בכביש עמוסה בכמה עצי זית גדולים. אנו שואלות צעיר אם הוא יודע לאן לוקחים את הזיתים והוא מספר לנו שאנשים אשר נקלעו למצב כלכלי קשה, מוכרים את העצים האלה בהרבה כסף (בערך 5,000 ₪ לעץ) לישראלים. אחר כך הוא מספר לנו שהצבא לקח ממשפחתו שטח אדמה גדול כדי להקים את הגדר באיזור קרני שומרון. הצענו לו לארגן את כל האנשים שאדמותיהם נגזלו לצורך הקמת הגדר ולפנות לאגודה לזכויות האזרח בישראל במרוכז, דרך ראש העיריה. קישרנו אותו עם תחקרין של “בצלם” לאיזור טול-כארם וגם הוא אמר לו שצריך לרכז את כל הבקשות אצל ראש העיר. אנחנו מקוות כי ימשיך לעדכן אותנו. 15:10 בכניסה לג’יוס עוצר אותנו צעיר ומספר שהיה לו אישור מעבר לאיזור התפר במשך שנתיים. האישור הסתיים, הוא היה במת”ק ולא חידשו לו את האישור. ננסה לעזור לו בעזרת מיקי. א-ראס15:45 משאית הנושאת מצרכי מזון: קמח, שמן, סוכר וחומוס; תרומת ארגון בערב הסעודית לפלסטינים, שהיתה בדרכה מטול-כארם לכפר-צור, עומדת כבר כמה שעות במחסום. מפקד המחסום אינו מאשר לה לעבור, אלא אם הנהג יפרוק את כל השקים מהמשאית ויעמיסה שנית. כי “זה לא מעבר סחורות”. כל השקים והקופסאות נושאים את חותמת הארון ההומניטרי של האו”ם, אך המפקד מסרב להעבירו. טלפון למג”ד, מגיע המ”פ , ואנו מנסות לשכנע אותו להעביר את המשאית. “למה לא תאמו איתם, אונר”א יודעי שצריך לתאם, אם היו באים במשאית של אונר”א לא היו בכלל בעיות. לחיילים במחסום אין כמעט כל סמכות”. אני מסבירה למ”פ שהטענה היחידה שהיתה לי כלפי המפקד שבמשך 3 שעות הוא לא התקשר למפקדו בניסיון לפתור את הבעיה ולאפשר למשאית להמשיך. עוד סדרת טלפונים, גם של הפלסטינים אל האחראי על המחסן ממנו העמיסו את הסחורה, אך הוא מסרב להגיע למחסום ולעזור לחלץ את המשאית לדרכה. לבסוף לאחר שהנהג נבדק במחשב וגם משאיתו (אשר בימים רגילים מעבירה סחורות מאירתח לשטחים), ואיפשהו מוצאים מישהו בפיקוד שמוכן לקחת אחריות על קמח, שמן, סוכר וגרגירי חומוס, המשאית ממשיכה בנסיעה לכפר-צור, המרוחק פחות מ-3 ק”מ מהמחסום. ענבתא16:30 אין כמעט מכוניות בתור, הבדיקות מהירות, אין הגבלות כניסה/יציאה. בגלל השעה המאוחרת איננו נשארות ואנו ממשיכות לבית-איבא.