יצאנו לעשות  שתי מצוות : למסור חבילות ל-ע’ ידידנו  מעזון,   ולקנות ג’ריקנים של שמן זית מ-מ’ מת’ולת.

עזון עדין סגורה ומסוגרת.  האם בגלל הכיכר החדשה הנבנית בכניסה?  מה מתכנן הכובש  לבנות שם לטובת המתנחלים ?  ולמה אנשי עזון צריכים לשלם את המחיר??

המחסום עם הזרועות הצהובות  אמנם היה פתוח, שני חיילים שמרו בעמדות שמירה, אבל ז’ ביקש שלא להיפגש שם, אלא קרוב לתחנת הדלק בנקודת החיבור בין נבי אליאס  לעיזבת טאביב.

עצרנו ליד מכון שטיפת מכוניות עם שם אופטימי – שטיפת השלום.

רוני מיד פגשה ידיד מעזון עתמה   והחליפה אתו מספרי טלפון.

ראשון הגיע ז’ והעברנו למכוניתו את החבילות.

שמחנו לפגוש את מ’ מת’ולת.  היתה לו שנה מצויינת  במסיק ויש לו שמן זית בשפע.  מוכן למכור לכל  החנויות  בארץ….. בנו חי באמירויות והוא ואשתו נוסעים לבקר אותו עם כמה ג’ריקנים.  לבריאות.

סיימנו את הפרק הזה ונסענו למשתלה של ע’ בחבלה.  כרגיל הוא שופע סיפורים.  במחסום יש אנשי מילואים אבל את הצרות עושות הממצדיקיות שמדברות בבוטות.

הוא מבקש אישורים  עבור העובדים שלו במשתלה.  החתימו אותו על אחריות על כל העובדים שהוא ביקש עבורם אישור.  לאחד העובדים נגמר האישור  ואת הישן החרימו לו במחסום,  למרות שבקשה לחידוש הוא שלח למת”ק הפלסטיני שבועיים לפני תום האישור.

עכשיו על ע’ לבקש כל יום מהמת”ק הפלסטיני אישור, הם מעבירים  את הבקשה למת”ק הישראלי וממנו ע’ מקבל אישור עבור העובד רק ליום אחד. כך כל יום.  הבירוקרטיה חוגגת.

 הוא גאה בבנו הלומד בג’נין הנדסת ציוד רפואי.

13:20  הגענו למחסום חבלה. המחסום אמור להיפתח בשעה 13:30.  אבל בשעה  13:40  החיילים במקום, מחכים לממצדיקיות המאחרות. אני מצלצלת למת”ק קלקיליה והבחור שעונה מנתק לי את הטלפון. כנראה נאמר לו לא למסור סודות צבאיים.

בשעה 13:48 הן מגיעות ועומדות עם רובה שלוף מכוון לפני הפלסטינים. המחסום נפתח. 

הנכנסים. 4 מכוניות וכ-15 הולכי רגל.

יוצאים :  כ-15 רכבים  ומספר קטן של הולכי רגל.

בשעה 14:04 נועלים את השערים וסוגרים את המחסום. 

רוב המחכים לפתיחת המחסום חוששים להצטלם אבל יש אחד  חייכן אמיץ שביקש להצטלם.

תחנה אחרונה ביפו. מסירת הג’ריקנים לבעל הסופרמרקט.