06:50
בצד המפעלים ממתינים פועלים לכניסה למפעלים, לעבודה בהתנחלויות ואף לישראל. הם מתלוננים מרה על המצב החדש. לדברי אחד: "כשהיינו בבית-סוהר – עכשיו זה אותו מצב בבית". התושבים בצד זה של הכביש מסרבים להצטייד באישורי כניסה מתוך מחאה. הם יודעים שמיום ראשון יחמירו.

ילד בשם עבדאללה עובר ביניהם ומוכר קפה.

07:05
התקרבנו למחסום, שעכשיו הוא כבר כמעט ריק. מדי פעם מגיעים בודדים. בקדמתו ממתינים פועלים למעסיקיהם בהתנחלויות שבסביבה (שערי תקווה, עץ אפרים, נחל רבה (מחצבות), אורנית). מעסיקה אחת מעץ אפרים ממתינה לעובד שלה ומתעניינת בפעולתנו באדיבות, יש לומר. נראה שאף היא כמעסיקה מבינה את הקושי.

שוחחנו ארוכות עם קצין משמר הגבול ג', שפיקח מהבוקר על המעבר באופן שזכה לשבחים מהפלסטינים. ולהלן הסבריו:

בכפר היו רשומים 1500 איש. כיום רשומים 5700, בשל האפשרות להגיע בקלות יחסית לעבודה בישראל. זה "חור" מבחינה ביטחונית, לכן סגרו.

מיום א' הקרוב יעברו במקום רק האנשים האלה:
1. תושבי הבתים שבצד השני. להערכתו – כ-70 איש. (משוכנע שיסתגלו ויצטיידו באישורים).
2. פועלי המפעלים – כבר נערך מיפוי אצל כל בעלי המפעלים אודות פועליהם.
3. עובדים בעלי אישורים מטעם משרד התעסוקה לעבודה בהתנחלויות בסביבה (עד 19:00).

כל בעלי אישורי עבודה בישראל לא יוכלו לעבור במעבר זה. הם יופנו חד-משמעית לאייל.

בנוסף לכך, השטח שהוגדר עד כה "מרקם חיים", מוגדר מעתה "מרחב התפר", וכך מועמק הקושי של החקלאים.

07:30
האני עאמר, בעל הבית המוקף ממסחה, מגיע למחסום בתיאום עם מיקי ושוטח את בעיות העבודה שלו (בשיחה משתתף הקצין ג', והל מהמת"ק ומדי פעם גם מפקד המחסום): הוא אחראי להפעלת המשאבות לשדות החקלאים. לדבריו, עליו להיכנס ולצאת למעשה ללא הגבלה כדי לפתוח ולסגור ולספק מים. לצורך כך הו מבקש שהשער הסמוך לביתו ולמשאבות יהיה פתוח כל הזמן, אך השער שם נפתח 3 פעמים ביום בלבד. ככלל, דורשים ממנו להגיע לשער הנוכחי, של עזון עתמה, בסיבוב ענק, בלתי הגיוני, הגורר הוצאות דלק (מה גם שאין לו עוד אישור מסודר לכלי רכבו). כמוהו יש לפחות 10-12 חקלאים שצריכים להגיע לאדמותיהם כמעט באופן יומיומי בשל גידוליהם. אחרים יכולים להסתפק בביקורים פחות תכופים. הוא מבקש פתרון לבעיה שלו.

אנו מקבלות אישור להסיעו עד השער השני ואף לעברו ומשוחחות איתו על גג המשאבה. מסביב שטחים חקלאיים של עזון עתמה ומסחה. גידולים: ירקות, תפוזים, תפוחי עץ וזיתים. מכאן הוא מתקשר עם החקלאים (כשלא מונעים ממנו משמר הגבול) ונכנס לספק להם מים. אנו מבחינות גם בחממות הנטושות, שכן לבעליהן (בעיקר ממסחה) לא נתנו להיכנס. ברור למדיי שאם היו מעבירים את הגדר סמוך לכביש המשקיף לעבר כפר קאסם, ולא באופן שמנתק את החקלאים מאדמותיהם, כל הבעיה הייתה נפתרת.

-ראוי לבדוק באיזה מצב תקוע ההליך המשפטי הנוגע לגדר. מכל מקום, דבריו הובהרו בתיווכנו גם באוזני נציגי הצבא והמת"ק.

יצאנו בדרך שנכנסנו בדרכנו לחווארה.