מחסום עטארה, יום ראשון, 8.4.07 ,בוקרצופות: יהודית א’, דליה ק’ (מדווחת)מחסום ליל – 6.45: המחסום לא פעיל. התנועה זורמת.מחסום עטארה – 7.10: טור ארוך של מכוניות מטפס על הגבעה. בבואנו ספרנו כ- 60 מכוניות. עצרנו בצד הדרך ועלינו במעלה המחסום. “קסם” נוכחותנו לא פעל הפעם, והרכבים המשיכו להצטבר. על הגשר חלפו רכבים בחופשיות לכיוון רמאלה, אך מידי פעם נעצרו מדגמים לבדיקת תעודות. כשהגענו למחסום עצמו “גילינו” את סיבת הפקק: חייל אחד (מתוך ארבעה) עומד על הכביש ומכוון את התנועה. ברצותו יתיר, ברצותו יאסור. ואכן מידי פעם הוא מונע מעבר, או עוצר רכב לבדיקה על אם הדרך, כך שכל התנועה מתעכבת לדקות אחדות. בשני צידי המחסום ראינו מעוכבים שהגיעו משכם ופניהם לרמאללה. תעודותיהם נלקחו לבדיקה והם מחכים כבר חצי שעה. נגשנו לג’יפ שבמחסום. יש ישב חייל עם ערימת תעודות ובדק אותן באמצעות……הטלפון. קורא באיטיות שם אחר שם, מספר אחר מספר את הרשום בתעודות הזהות. לשאלותינו לגבי טור המכוניות הארוך והמעוכבים נענו, שיש סגר וגם התרעות. יהודית התקשרה למאיה הפקידה של מח”ט בנימין, שענתה ברצינות ובאחריות לבקשתנו לברר את “שיטת הבדיקה” של הרכבים במחסום. אולי ניתן לזרז אותה על ידי פתיחת מסלולי בדיקה נוספים. בינתיים המעוכבים (שיצאו משכם ב- 5.30 ועברו כבר את מחסום חווארה) ממתינים לתעודותיהם הנבדקות 45 דקות. ב- 7.50 נפתח “לפתע” מסלול בדיקה נוסף. המכוניות זרמו והפקק התפוגג. נסינו לפעול לטובת המעוכבים. שוחחנו עם פקידת המח”ט הנעימה. היא התקשרה לחיילי המחסום, שטענו שיש להם מחשב (אך לא היה להם!) ושהבדיקה מתקדמת לאיטה.. מדובר בנהג מונית ובפועלי בניין שנוסעים לעבודה ברמאלה. אחד החיילים מופיע עם תעודות זהות ומחזירן לנהג המונית ולכל הפועלים מלבד אחד. נהג המונית נוסע מיד במוניתו הריקה. הפועלים ממתינים לחברם. בינתיים המעוכבים “שלנו” מחכים כבר 1.5 שעות ! מידי פעם מצטבר פקק חדש במעלה המחסום. לפעמים משני הכיוונים, בגלל הבדיקה שחזרה להיות בלב הדרך ובמסלול אחד. לקחנו את מספר הנייד של אחד הפועלים המעוכבים ועזבנו את המחסום. מחסום פתע ליד עופרה – 8.57: האמר עם מספר חיילים (לא מג”בניקים) בודקים מספר רכבים פלשתיניים. הצטרפנו לטור. ירדתי לבדוק מדוע הטור לא זז. חייל נחמד הסביר לי בחיוך, שיש התרעות ונעשות בדיקות קפדניות. ואכן הרכבים התקדמו אחד-אחד ותכולתן נבדקה עד תום. אחת המונית הושבה על פניה, לא ברור לנו מדוע. כל השאר הורשו להתקדם. כשהגענו לחיילים והושטנו תעודות זהות לבדיקה, הם לא בדקו אלא… רק שאלו לאן אנו נוסעים. כשהשבנו שפנינו לירושלים, הם אמרו לנו ” תעשו טובה, תקחו את שני האנשים (הפלשתיניים שירדו מהמונית שלא הורשתה לעבור) הללו לירושלים. הם נוסעים לבית החולים”. כל כך התרגשנו מהחיילים הנדיבים, עד שלחצנו להם יד בתודה. הפלשתיניים (אב ובנו) נכנסו לרכב שלנו ונסעו איתנו עד לבית החולים “הדסה” בעין כרם. מחסום ליל בדרך חזרה – 9.30: אין פעילות. התנועה זורמת. מחסום חיזמה – 935: התנועה זורמת, גם אנחנו.