צומת ג’ית – עימות תוקפני עם מתנחליםסיון צ’, אילת ב’ + אירית ס’ (מדווחות) 14:00 – נסענו לכיוון מחסום בית איבא. בצומת ג’ית ראינו טור ארוך במיוחד של מכוניות מכיוון צפון. בין שאר המכוניות הרבות הממתינות היו ג’יפ צבאי ו-4 אמבולנסים שדלתותיהם פתוחות לרווחה. עצרנו וירדנו מן הרכב לבדוק מה קורה, האם באמבולנסים יש פצועים או חולים הזקוקים לעזרתנו. נ’ המתין עם רכבו בצד הכביש במרחק-מה מן הצומת. נהג אמבולנס אחד ישב על הבטונדה, ידיו כפותות ועיניו מכוסות בפלנלית. הסיבה: הוא ניסה לחטוף נשק מאחד החיילים. לטענתו הוא היה בדרכו לבית חולים בשכם עם ילדה חולה, ביקש כמה פעמים שיבדקו אותו ויתחשבו ויתנו לו לעבור, אך לא נענה. באחת הפעמים החייל דחף אותו בכתף כאשר פקד עליו לחזור לאמבולנס. הוא ביקש מהחייל שלא ידחוף אותו והחייל בתגובה דחף אותו שוב, והפעם בקת הרובה. הנהג הדף מעליו את הקת, ומכאן התלונה שהוא ניסה לחטוף נשק. 14:20 – (בערך) – אירית צלצלה למוקד ההומניטרי ולכרמלה מנשה לדווח על האירוע הזה. עוד התברר שאמבולנס אחר מעוכב זה כשעה וחצי (תעודות הנהג נלקחו לבדיקה), ובתוכו חולה זקן ואשתו בדרכם הביתה מבית החולים. אירית שוב צלצלה להתלונן למוקד ההומניטרי. 14:30 בערך – הגיע מתנחל צעיר, החנה את הסובארו שלו באמצע הצומת ובתוקפנות רבה התחיל לצעוק ולצרוח תוך כדי שהוא צועד בעקבותינו קרוב מאוד, מקלל ומאיים. כדרכנו בקודש לא ענינו כלום מטוב ועד רע. בשלב מסוים ראינו את הבחור מוציא טלפון נייד ומזעיק את חבריו למחסום. אירית צלצלה לנצ”מ עוזי זומר, סגן מפקד מרחב שומרון במשטרה, והוא ייעץ שנחייג 100 ונבקש הגנה. משהו בנימת קולו שכנע את אירית שזה לא מספיק, והיא צלצלה גם לח”כ יוסי שריד ולכרמלה מנשה. מאוחר יותר נצ”מ זומר יגיד לדפנה ב’, בתשובה לשאלתה למה לקח כ”כ הרבה זמן לחלץ את שלוש הנשים מתקיפת המתנחלים, ש”כל מה שהן ביקשו מהשוטרים זה טרמפ כי הנהג שלהן ברח…”לפני שחלפו 5 דקות הגיעה כנופיה של 3 נשים ועוד גבר (נוסף על זה שכבר היה שם), במכונית של אחת – שרה, שמספרה 1521756, חמושים בשני מגפונים עליהם מוטבע באותיות קידוש לבנה כחול על גבי לבן: מועצה מקומית קדומים.הם הסתערו על שלושתנו בשאגות קרב, צרחו, צווחו, איימו, קיללו, תוך שניות התחילו באלימות פיזית, דחפו אותנו בכוח ותקעו את המגפונים לתוך האוזניים שלנו. האיומים שלהם כללו הבטחה שבפעם הבאה שנבוא למקום – נמות. חוץ מהדחיפות, הצרחות לתוך האוזניים, הם התנפלו על אילת וקרעו את התג שלה ומידיה את את הפנקס שלה ומאירית ותלשו בכוח את המחברת שלה.תוך כדי המרדף אחרינו בין המכוניות, האוטובוסים והמשאיות (לנגד עיני הפלסטינים והחיילים), חזרנו וביקשנו שיניחו לנו לעזוב את המקום. שלושתנו כבר היינו פצועות ממש, חבולות ומדממות. ניסינו להגיע לרכב שלנו, אבל נ’, שזיהה את שושי האלימה בתוקפות, כאחת מאלו שיחד עם דניאלה וייס תקפו את מנוחה והאחרות, עשה בחוכמה והסתלק לפני ששוב יפוצצו אותו במכות. היה חם נורא. נשארנו בלי רכב. בלי מים (נתנו אותם לזוג הקשישים באמבולנס), בלי עזרה. המומות ורועדות התחלנו לעלות ברגל בכביש לכיוון ג’ית. בשלב זה כנראה המתנחלים הגברים עזבו אבל הצדיקות המשיכו במלאכה – המשיכו להיצמד אלינו ולא הפסיקו לצווח ולקלל, לקלל ולצווח ולרדוף אחרינו עם המגפונים כאחוזות אמוק. אירית צלצלה לחפש עזרה ועצה, המתנחלות צלצלו להזעיק תגבורת. 15:00 בערך – 25 דקות אחרי שקיבלו את הקריאה שלנו הגיעה ניידת משטרה עם שני שוטרים, אחד מהם שמעון דהן. בנסיעה איטית מתחנת משטרת קדומים למקום זה לוקח 3 דקות !! color = red> לרגע הוקל לנו כי היינו בטוחות שעכשיו יורידו מעל גבנו את הצווחניות, אך לא כך היה: עכשיו הן הסתערו על השוטרים בצעקות, והמטירו עליהם מבחר של חרפות וגידופים. אבל בלי המגפונים…זה היה די מדהים, אבל עובדה: השוטרים לא מיהרו לחלץ אותנו מן המקום או להגיש לנו עזרה אחרת, במקום זה הם הזדרזו למלא בצייתנות ובמורך לב את ההוראות של המתנחלות. ראשית, כפי שהצטוו על ידי המתנחלות, הם לקחו מאירית את תעודת הזהות שלה (“את לא יודעת לאיזה צרה הכנסתם אתכם ואותנו”) לבדוק אם אין לחיילים תלונה נגדנו. ביקשנו מהשוטר שלא יעזוב עם הרכב, אז הוא השאיר את השוטר השני (“עם נשק”) ונסע לצומת. בשלב זה אמרנו לנהג שלנו שלא יסתכן ויעזוב את המקום.החיילים סירבו להגיש תלונה, משום שלא היה על מה, אז השוטר חזר אלינו. עברו כ-20 דקות. ביקשנו שייקחו אותנו למקום שם נוכל לחבור אל הנהג שלנו ולחזור הביתה. רק אחרי שהם עשו כמה טלפונים, הסכימו לקחת אותנו לפונדוק. שם חיכתה ניידת מס’ 22264 עם שוטר בשם ארז ושוטר שנהג. נ’ הגיע ואנו עברנו למכונית. השוטרים ברכבם ליוו אותנו למקרה שניתקל בעוד מארב של מתנחלים גיבורים וככה נסענו עד לתוך מדינת ישראל.אירית אושפזה למספר שעות במיון, קיבלה עירוי ופצעיה טופלו, אך עדיין לא התאוששה מהשוק. כך גם אילת. סיון, המצטרפת החדשה, עברה את התקרית בקלות יחסית והודיעה שהדבר לא ימנע ממנה להצטרף למחסום ווטש.