אתמול בערב צלצל נאסר אדארא  מא-תוואני וביקש שנבוא. קבענו איתו בכניסה לכפר. הם מקפידים, רק תושבי המקום נכנסים עכשיו לכפר.

במחסום מיתר מעכבים כל רכב אבל לא שאלו דבר הסתפקו במבט ונפנוף יד.

הגענו . נאסר ובאסל בנו חיכו לנו בשער כמסוכם. (באסל שולח לנו מידי פעם צילומים המתארים התרחשויות קשות בינם לבין המתנחלים והצבא.וימשיך לשלוח).

שלט ענק בכניסה, מצד שמאל. מצד ימין סככה  גדולה. על השלט כתוב: “עמדת חיטוי לכלי רכב, מועצת תוואני. למען בריאותך”.

נאסר בכפפות ומסכה. הם מספרים שזאת התארגנות שלהם והם מקפידים. אכן אין חולים אצלם. הכל סגור אצלם עדיין בהוראת הרשות  הפלסטינית. פועלים שעובדים בישראל נשארים חודש במקום עבודתם ואז באים הביתה לכמה ימים וחוזר חלילה.

מתנחלי מעון  ממשיכים כדרכם.

באסל מספר שלפני 3 ימים הם גנבו להם את העשבים שאספו כמאכל לבהמות. וכמה ימים קודם נגנבו 2 כבשים. המשטרה? כן היא באה רושמת פרטים והולכת לא עושה דבר.

נאסר מבקש שנשמור על קשר ונבוא לבקר כל הזמן.

הבטחנו ונקיים. נמשיך להיפגש מחוץ לכפר עד חלוף הקורונה.

***********

המשכנו בכביש 317. שקט ושומם כל הכניסות לכפרים וליטא  פתוחות. חברנו לכביש 60 הוא סואן הרבה יותר. גם פה אין חסימות היום בצומת דורא  אל פוואר וכך בכניסות לדהריה ולסמוע.

נכנסנו לסימיה לשאול לשלומם. פרחאן סאלמין מפעילי לוחמים לשלום  מחכה לנו. הכל כמו בכל רחבי הגדה. חיים עלפי הנחיות משרד הבריאות של הרשות.

להזכירכן, גם שם היתה  יוזמת תחדי – אתגר: הקמת בתי ספר למרות האיסורים כדי להבטיח את שלום הילדים ולהפסיק את צעדתם בכבישים סואנים מסוכנים כל בוקר לאורך 5,6 ק”מ.

אצלם תחדי 13. נהרס פעמיים והם התעקשו והמשיכו לבנות. בקרנו אותם בזמנו כשהילדים באוהלים ודיווחנו. פרחאן מספר שהם רימו את בית הספר. באתר שלישי טיפחו ועשו דשאים וגינה, עד לפרוץ משבר הקורונה. עכשיו הילדים יהיו בחופשה עד אוגוסט.

בתמונות פארחן על רקע ביתו ומוחמד.

מהכביש ראינו מרחוק גם את שלט משרד הבריאות הפלסטיני המסמן מחסום בדיקה גם בכניסה לסמוע. גם שם הם בודקים ורק תושבי העיירה מורשים להיכנס. מוחמד אומר שכך בכל ישוב. הכניסה הרחוקה יותר מהכביש משולטת ומנוטרת.

בחזרה במחסום  מיתר שואלים בחיוך מאין  הגענו ומתעקשים כתמיד לבדוק רק את ת.ז הכחולה…של מוחמד.