מעבר הזיתים – 7:00

המחסום כמעט ריק. הפועלים עברו בשעה מוקדמת יותר, עכשיו זו שעת הילדים.

בשלב זה ילדי בית ספר מהווים כ-50% מכלל העוברים במחסום. אין תור. מעבר בידוק אחד פתוח והקרוסלה אחת פעילה. זוג ילדים עברו את המחסום ב-3 דקות, לנו זה לקח 5 דקות בשל תיק שנתקע במכונת השיקוף.

הרחבה ריקה, כל הילדים כבר נסעו לדרכם במוניות הלבנות עם הפסים הכחולים.

ענאתא – 7:30

 הגענו באמצע שעת הילדים. המקום מאורגן בסדר מופתי, אוטובוסים ליעדים השונים מתמלאים במהירות ומפנים את הרחבה.

ביציאה מן המחסום פוסעים מאות ילדים, בגוש אחיד, צבעוני, מהיר וחרישי בדרכם אל רחבת ההסעות. במחסום הרכבים שני טורים ארוכים של מכוניות. בודקים כל מכונית, פותחים את תא המטען, אך לא תמיד מבקשים תעודות. במחסום כל כך קטן כנראה כולם מכירים את כולם. במעבר הולכי הרגל התנועה זורמת ללא עצירה, המבוגרים מראים תעודה ועוברים.

ברחבת ההסעות פגשנו בצוות של קלאנדיה,  עיינה, אביטל ואורח – דוקטורנט למשפטים המתמחה בסוגיית זכויות אזרח. (בערך). צחקתי והסברתי לו שהגיע למקום הלא נכון, כאן הרי אין זכויות רבות לתושבים. 

יו"ר וועד השכונה מספר שהמחסום החדש יפתח בעוד 5 ימים, ואז יתברר מה יהיה מצב 3,000 הילדים הלומדים בבתי הספר הציבוריים ונוסעים מרחבת הילדים + 5,000 הילדים הלומדים בבתי ספר פרטיים ונוסעים במוניות הלבנות עם הפסים הירוקים.

החומה המקיפה את הישוב כמעט סגורה. רק באזור המחסום הישן ניצבים שני קצות החומה זה מול זה, מצפים להשלמת הבניה במחסום החדש כדי לסגור הרמטית את כל הכפר, מכל הצדדים. מדכא.

בשבוע הבא צריך להגיע כדי לבדוק איך מתנהל המעבר במחסום ענאתא החדש.