חזרה לדף חיפוש דוחות

ענאתא-שועפאט, קלנדיה

צופות ומדווחות: רוני המרמן ותמר פליישמן.
16/11/2014
| אחה"צ

בקלנדיה שקט זמני ושביר.

שלושה ילדים כבני עשר רצו לעבר הפילבוקס באגרופיהם קמוצים, השליכו  לעברו אבנים וברחו צוהלים.

ככה זה פה כל הזמן, אמר נער מהוותיקים במקום וסיפר שבסיבוב הקודם, רק לפני כמה דקות, יצאו מהמתחם שוטרים, תפסו ילד אחד וגררו אותו פנימה. והילד הזה הוא בכלל לא אחד שזורק אבנים, אמר המספר, סתם מישהו שרצה לעבור במחסום.

וסיפר שבאחד מימי השבוע שעבר עצרו השוטרים אותו והביאו אותו למשרד של "המוחבראת" שבתוך המחסום, שם קפטן הראה לו סרטים ממצלמות האבטחה ודרש שיאמר את שמות כל הילדים שבתמונות.

שלוש שעות, בין 9 בבקר ל-12 בצהריים נמשכה חקירת ההפללה.

 

על מסע ההשפלה שעבר בחור שבא לא טוב בעיניים של החיילת הבודקת בדרך למתק רק בגלל שהוא בעל מזג טוב ולא כנוע כמו שהחיילת רצתה אותו או ציפתה ממנו להיות סיכמה רוני המרמן:

"היום הינו בקלנדיה ונזכרתי חזק בנתב"ג. חיילת התעללה חצי שעה בבחור פלסטיני שרצה לעבור את המחסום למת"ק: תחזור – תעבור – תחזור – תעבור – אצלי אתה לא תעבור – תוריד נעלים – שוב תחזור – אתה לא תעבור היום – למה אתה לא שם את הנעלים במגנומטר – אני לא אפתח לך את הקרוסלה ……..

היינו צריכות פעמיים לטלפן לחמ"ל עד שהחיילת קיבלה סוף סוף את ההוראה  לתת לבחור לעבור.
ממש נתב"ג!"
 
 
 

בשועפאט

הם שומרים על הרכבת שילדים לא יזרקו עליה אבנים, אומרים אנשים.

לשמור זה טוב. תמיד זה טוב לשמור. גם על רכבות חשוב לשמור.
אבל למה מכל מאות המטרים שלאורכם הרכבת הקלה עוברת ברחוב הראשי שבשועפאט הם בוחרים לעמוד בהמוניהם דווקא על יד הבית של משפחת אבו-ח'דיר?
ואם הם באים כדי לשמור על הרכבת, למה הם עוצרים ובודקים רכבים ונותנים קנסות בסיטונות, כמו לבחור שבתמונה שנקנס כי חלון הצד שבמכונית לא תקני?

 

 

 

 

 

ליד גדר הבית, על האנדרטה שהקימה משפחת אבו-ח'דיר לזכר בנם מוחמד, הונחה תמונת מחווה לילד השרוף ולמשפחתו ולכולם-כולנו.

 

 

 

 

 

  • מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

      מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

      .

      ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
      Anat Tueg
      Jan-25-2026
      ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
      Tamar Fleishman
      May-31-2026
      קלנדיה. שרידי אדם או שרידי בגדים
לתרומה