ענאתה,א-ראם, קלנדיה
ענאתה, א-רם, קלנדיה,יום שישי 13/1/06 בוקר משקיפות: ליה ל. וקלר א. (מדווחת)8:30 – 10:40 8:30 ענאתהמעט תנועה. מונית עוברת בצד ולא בנתיב הבדיקה. חיילת מג”ב רצה אחריה, דורשת מהנהג לעמוד בצד, לוקחת את התעודה שלו (תעודה כחולה) והולכת למסוף. תוך 7 דקות התעודה מוחזרת.שיגרה אבסורדית של מחסום שכל הזמן עוקפים אותו וכולם יודעים על כך ומשחקים את המשחק.9:00 א-רם כשאנחנו מגיעות, אנחנו מבחינות בגבר ו- 3 נשים, כולם מבוגרים, מעוכבים. לקחו להם את התעודות ולא מאפשרים להם לעבור. הגבר מספר שהוא גר בחברון ויש לו אחות ברמאללה ושתי אחיות בירושלים. הוא לא מקבל אישור כי בנו נעצר פעם ומאז אין לו כל תקווה לקבל אישור ולראות את אחיותיו. הוא קיווה שביום שישי שהוא גם יומו האחרון של עיד אל-אדחא, יאפשרו לו לעבור.הניסיונות לדבר עם הקצין במקום אינן עולות יפה. אמנם הוא עצמו אומר שמדי פעם יש הקלות כגון ברמדאן אבל לטיעון שעיד אל-אדחה הוא חג חשוב לפחות כמו עיד אל-פטר הוא נשאר אדיש וחוזר על כך שהפקודה היא: סגר מוחלט – אין להעביר אף אחד אלא בעלי אישורים מיוחדים. גילם של האנשים אינו מעניין אותו. התעודות מוחזרות אך גם האנשים מוחזרים לאחור.9:30 קלנדיה בוץ, הרבה בוץ. השלט הגדול שדובר בו רבות כבר ושצולם, נראה יותר סוריאליסטי מאי פעם. שום דבר ממה שעלי הכותרת של הפרח הגדול מבטיחים אינו נראה לעין כאן (צמיחה, פרנסה, יציבות, ביטחון, חינוך, פריחה…). בצדה השני של המפלצת, כשאנחנו משקיפות על המחסום למכוניות, אנחנו רואות שהתווסף שלט נוסף: הפעם נוף נקי וכביש רחב ומטופח ולצדו שלטים גדולים הנושאים את אותן מילים יפות ושקריות (צמיחה, פריחה וכו’). הצבא ממש יוצא מגדרו כדי למכור לפלסטינים שהכול הוא רק לטובה. או אולי זה ניסיון להשתלב בשלל המודעות של הפריימריז ברשות.שורה של 20 מכוניות לפחות. כל מכונית נבדקת לאיטה וההמתנה היא של חצי שעה לפחות. האנשים ממתינים בהכנעה, בסבלנות, אחדים פותחים חלון ומחליפים איתנו כמה מילים. אדם אחד מספר שהוא משכם ונישא לאישה מירושלים ומאז הוא מתגורר בירושלים. אשתו בהריון ויש לה כאבים, היא חייבת להגיע לבית החולים. הם ניסו לעבור רגלית במחסום להולכי רגל אך לא הורשו לעבור כי הוא משכם (הוא מראה לנו תעודה שבה רשום שהוא משכם אך עקב נישואיו עבר לירושלים). עכשיו הם מנסים את מזלם במכונית במחסום למכוניות. אנחנו עוקבות ורואות שבסופו של דבר הם עברו, והמשמעות היא לעשות עיקוף לא קטן.התור מתארך. רק נתיב אחד פעיל למרות שיש במחסום הרבה חיילים ושוטרים (לפחות 9 ). אנחנו מתקשרות לדוברת והיא מבטיחה לבדוק ולחזור אלינו. בינתיים קצב הבדיקה מהיר יותר אבל עדיין רק נתיב אחד פתוח. הדוברת חוזרת אלינו ומודיעה לנו ש”יש סיבה צבאית שבגללה אין אפשרות לפתוח שני נתיבים”. כמובן “אי אפשר לפרט מהי הסיבה – זה עניין ביטחוני” אבל “הקצין במקום יבדוק אם אפשר לעשות משהו”.במחסום להולכי רגל – הרבה אנשים, בעיקר נשים וילדים רבים, משפחות עם חבילות. בשלט האלקטרוני שעליו הברכה הקבועה “שהות נעימה” רצה עכשיו באותיות אדומות הברכה “חג שמח”! אישה מבוגרת, לבד, נושאת על ראשה חבילה גדולה שנראית מאוד כבדה. אנחנו כבר מתכוננות לבקש שיפתחו לה דלת אבל היא מתקדמת ללא היסוס לכיוון הקרוסלה ועוברת שם זקופה. אם החבילה היתה גבוהה ב- 10 סמ’ יותר, היא לא היתה יכולה לעבור. היא והחבילה על הראש ממלאות את החלל הצר של הקרוסלה אבל היא דוחפת בביטחה ועוברת. הפלסטינים מפתחים כל מיני יכולות כדי להתעלם מהמכשולים שאנחנו מעמידים בפניהם…אנחנו עוזבות ונשמעות להנחיות לפיהן על הנשים לצאת דרך שער 3 . שם מבקש חייל את התעודות שלנו, לאחר מכן הוא קורה לחיילת שבודקת את התיקים שלנו, בלי להסתכל עלינו ומפטירה כלפינו בבוז “יאללה”. בא-רם כ-10 מכוניות. אנחנו עוברות תוך רבע שעה.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. 
Raya YeorDec-18-2025חברון - יוסרי ג'אבר וחלק ממשפחתו
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-