ענבתא-בית איבא, יום ד’, 10.8.05, אחה”צ משקיפות: הדס ת’, שרה פ’, רעיה י’ (מדווחת) ענבתא 15:30 מחסום חדש או מתחדש, אך מחסום לכל דבר, בעל סימנים מובהקים של מחסום קבע. 10 מעוכבים צעירים מאחורי בלוקים גדולים. הדס שואלת את המעוכבים ממתי הם שם והתשובה, חלקם משעה 12:00 וחלקם מ-14:00. תחת השמש הקופחת הם מעבירים בקבוק (קוקה קולה) עם שאריות אחרונות של מים. לשאלתנו את החיילים לסיבת העיכוב, התשובה – בדיקה. אנו שואלות, כיצד מחזיקים אנשים ללא סוכך וללא מים כמעט ארבע שעות, הם עונים שנתנו להם מים (כפי שאתן מבינות – במשורה). בשלב מסוים המפקד מסמן להם בשפת הסימנים הצבאית, לא לדבר אתנו ופיהם נחתם לאלתר.15:40 הדס מטלפנת למוקד ההומניטרי. מבטיחים לנו לבדוק ולברר. אנו לוקחות טלפון מאחד המעוכבים על מנת לעקוב אחר שחרורם.16:15 אנו מטלפנות כבר מבית איבא ונאמר לנו שהקבוצה שוחררה. בית איבא16:00 תנועה עוברים דלילה ביותר.16:10 שרה סופרת 10 מכוניות בואכה שכם המחכות כבר שעה וטרם עברו את המחסום. הדס מטלפנת להומניטרי, ודרכם יבדקו. דפנה ב’, הגר ק’ ואורחים מגיעות למחסום. לנו מרשים לנו לעמוד במקומנו הקבוע ליד המחסום, בתואנה שאנו מפריעות לעבודת החיילים ושלך לקצה הסככה. אנו עונות שמשם לא נוכל לבצע את תפקידנו. לאחר דין ודברים -לא קצר- מרשים לנו לעמוד בין המחסום לסככת המעוכבים. בינתיים מגיע סגן י’ – מפקד הגזרה – מערער על קביעת מפקד המחסום ומבקש מאתנו להתרחק ממקום עומדנו. אני שואלת אותו אם זו הוראה מגבוה, ותשובתו: “אני מפקד הגזרה ואני קובע”. אנו לא מוותרות וזזות קמעה, אך למעשה נשארות במקום.16:20 אני הולכת לקצה תור המכוניות וסופרת 30 מכוניות, ההמתנה – כשעה.16:30 האירוע הקשה להדס. דפנה והילה (אורחת) מחזיקות בה שלא תיפול. שרה פ’ רצה שוב ושוב ומבקשת שישלחו רופא ואמבולנס. עוברות חמש דקות והאמבולנס מגיע. שרה מבקשת לנסוע באמבולנס הצבאי ולא מאפשרים לה. דפנה לוקחת את מפתחות האוטו של הדס ואנו בכיוון בילינסון (לשם האמבולנס אמור להגיע, לדברי החיילים). אנו מטלפנות לתמי כ’ שתבדוק בינתיים אם אכן הדס הגיעה לבילינסון והתשובה, לא. שרה פ’ מטלפנת למד”א ותשובתם ברורה ומדויקת, הדס נמצת בבי”ח מאיר. הגר קוטף ואורח נשארים להמשך המשמרת.לסיכום: ענבתא – אם אכן המחסום מתעתד לשמש כמחסום קבע, כפי שזה נראה, יש לדאוג לתנאים אלמנטרים, כמו סככה, מים, שרותים. ונקודה הומניטרית כבר אמרנו?בית איבא – ארבעה חיילים אחראים לכל התנועה (משלושה כיוונים) המשתרכת בעצלתיים.מפקד הגזרה מאד לא אוהד את הימצאותנו (בלשון המעטה). הטיפול בהזמנת האמבולנס יעיל. מד”א סיפק לנו מידע מיידי ואמין.