ליווי רועים: ח’לת מכחול, ונוכחות מגינה: חמרה

לנוכחות מגינה יש סידור עבודה יומי. יש אחראי יומי שמחלק את המתנדבים למקומות שהכי נזקקים באותו יום. וכך היום הפרידו בינינו לטובת העניין. בשמת הייתה עם מלווה אחר בליווי רועה מח’לת מכחול, עד הצהרים. המרעה עבר בשלום.

אני הייתי עם מלווה נוסף בפגישה עם עורך דין של הפטריארכיה שהיא בעלת שטח של כ11000 דונאם בצפון הבקעה. השטח הזה כולל חלק מפזורת הרועים (עין חלווה, חמאם אלמלח שכבר שוטחה כולה, בורג’, ומיתה שנשרפה כולה ולא קיימת ועוד אחרים.

בעקבות החרבת כל השטח בחמאם אל מאלח, כולל הכל, המבנים שעדיין נשארו לאחר בריחת המשפחות, הגן-ביתספר שהוקם במקום, הכל הפך לפני כמה ימים (בערב יום הזיכרון) לערימת גרוטאות, על ידי שופל שהביאו המתנחלים לשטח ובעזרת השם והשמלות.

עורך הדין של הפטריארך, פלסטיני מיפו שגר בירושלים, ספר שהם נותנים את כל השטח לפלסטינים ללא תמורה כספית. ועכשיו הם חושבים מחדש מה לעשות בשטח של חמאם אל-מליח ויש להם תכניות מעניינות מאד. לפנינו הוא פגש את מח”ט הבקעה ותבע ממנו להסיר את הגדרות שבנו המתנחלים באדמה הקרובה לחמאם עבור עדר פרות.

ואז הגיע סיור של אושיות פוליטיות באזור, שבזמן הזה הוא על בסיס יום-יומי. הפעם עם עומר בר לב וחברים עמדו ליד הריסות בית הספר והנהנו בצער על כל מה שראו. הפגשנו אותם גם עם עורך הדין. היום גם הגיע אוהד חמו. צפו לכתבות בערוץ 13 ו12 שצולמו לאחרונה…

המשכתי משם עם בשמת לנוכחות מגינה בחמרה. בחמרה למעשה מדובר בקהילת רועים שגרה ממזרח לכפר שיבלי הפלסטיני, לצד הכביש שעולה מהבקעה לשכם. המשפחות שם מאוימות כבר מאז הקים משה שרביט את האחוזה שלו לפני כמה שנים. ב2022 היינו רתוקים למקום חודשים רבים, עד שמשה הצליח להבריח את המשפחה שסבלה ממנו סבל רב. הקהילה בחמרה גם היא סבלה וסובלת עד היום אבל הם מאד מבוססים במקום.

זאת קהילה שבנויה לתפארת. להבדיל מקהילות אחרות נקיה כמו שוויצריה. אוהלים מחופים בשאדר לבן שתלוי על קירות במבוק. משטחי בטון באוהלים, אבנים לאורך הבד למטה למנוע כניסת גשמים וכל הפרעה אחרת מבחוץ. בבואנו לשם היו שני נערי שרביט עם ארבע פרות בכניסה למקום, יש נחל של ביוב שהולך לאורך הכביש, שם שהו הפרות, והנערים, יש לומר ילדים בני 14-15 ישבו והסתכלנו אחד על השני ממרחק 30 מטר. אחרי חצי שעה עלינו לפ’ וצפינו על המתרחש משם. אחרי עוד שעה עלו הנערים חזרה למאחז שלהם. יש סיכוי גדול שיחזרו בערב.

לדברי פ’ השרביט מגיע לשם מדי יום ולילה. מרעיש עם מגפון או כלי אחר שמייצר הרעשות בלילות. מפחיד מאד את הילדים. וגם את הגדולים. הוא מסוגל להיכנס לתוך הבית. לא מזמן נכנס אליהם וגרם לנזק במטבח. בנוסף כבר שנים הוא לא מאפשר לצאן לרעות. והמשמעות של הדבר היא חיים בלתי נסבלים לתושבים וכן לצאן שאין לו אפשרות אפילו לעשות את ההליכה בשטח שהוא זקוק לה כמעט כמו למזון.

מצאנו זמן לבילוי עם הילדים  (לא יכולות בלי זה) בשעה שאם הבית עברה טיפול שיאצו לכאבי הגב שלה.

ב-3  אחה”צ החליפה אותנו משמרת הלילה.